|
|
עמוד:11
עם תרגום עברית לפי כ"י עץ חיים , עם הערותיו של מ' עסיס . ותרגמתיו מחדש מן המקור הערבי . 53 ב ו אגרת שאלה שאל מהרב המובהק יחיד הדורות רבינו משה ב"מ ז"ל מבגדד יע"א בע"ה . מא תקול הדרת יקרת צפירת תפארת מרינו ורבנו ואדוננו משה , הרב הגדול בישראל , המובהק , הפטיש החזק , נר המערבי , דגל הרבנים , אות העולם ופלאו , יהי שמו לעולם , כירח יכון במאמר אלי' עולם , ויעמיד כלל קהלות הקדש בחייו ובאריכות ימיו . פי אל ספר פי הדה אל אנהאר אל כבירה מתל ניל מצר ואל דגלה ואל פראת ונחוהא הל הו גאיז או גיר גאיז לאן סמענא אן אהל אל עראק יחרמון דלו מן אגל אל סבת ומנהם מן יגעל עלתה פי תחרים דלל אנה קד תכון אל ספינה לאזקה באל ארץ יום אל סבת ויכון אל מא אלדי תסיר פיה אל ספינה ארתפאעה אקל מן י' טפחים וכאנהא תנגר עלי אל ארץ . ומנהם מן יגעל עלה אל תחרים שהרת אל מנהג ענדהם . ואן כאן הדא גאיז הל פרק בין רכוב אל ספינה או אל אנחדאר עלי אל אטואף אלתי תעמל מן אחטאב או גדאר ונחוהא וירכב אל נאס עליהא אם גמיע דלך גאיז . והל יגוז איצא אן תרכב אל ספינה ערב שבת קבל דכול אל סבת אם לא . וכיף חכם אל תצרף כי אל ספינה פי אל סבת . ואדא וצלת אל ספינה פי אל סבת למוצע מא הל יגוז אל נזול פי אל בר פי אל סבת וכיף יגוז . ואן כאן גיר גאיז פאן רמאה אל גוים פי דלף אל מה תאמר הדרת יקרת צפירת תפארת מרינו ורבנו ואדונינו משה , הרב הגדול בישראל , המובהק , הפטיש החזק , נר מערבי , דגל הרבנים , אות העולם ופלאו , יהי שמו לעולם , כירח יכון במאמר אלהי עולם , ויעמיד כלל קהלות הקדש בחייו ובאריכות ימיו . בהליכה באלו הנהרות הגדולות , כגון נהר מצרים וחדקל ופרת והדומה להם , אם מותרת או אינה מותרת , לפי ששמענו , שאנשי בבל אוסרין זה בגלל שבת . ומהם מי שנתן סיבתו לאיסורו , מפני שהספינה דבקה לפעמים לקרקעית ביום השבת , ויהיו המים , שתלך בהם הספינה , גובהם פחות מי' טפחים וכאילו נגררת על הארץ . ומהם מי ששם סיבת זה האיסור התפשטות המנהג אצלם . ואם זה מותר , היש הפרש בין ההליכה בספינה ובין הירידה על רפסודות , העשויות מקורות ומגזעים ומה שדומה להם , שרוכבים בני אדם עליהן , או כל זה מותר . ואם מותר גם כן ליכנס בספינה בערב שבת קודם כניסת שבת ואם לאו . ואיד דין השימוש בספינה בשבת . ואם מגיעה הספינה בשבת למקום מה , אם מותר לירד ביבשה בשבת ואיך הוא מותר . ואם vrnr מלתר , אם ישליכוהו הגוים באותו . 1 הדא : בנדפס הדם . . 2 גדאר : במקור גדאר , והוא = אגדאר , כדאיתא ( שוב בלי נקודה על הד ( ' בתשובה , עי' דקדוק הערביח היהודית . 131 §
|
|