|
עמוד:9
הוצאתו לאור . כמעט נעלמו מזיכרוני ימי הכנס במכון ון ליר בירושלים , שעסק בשאלת הזהות הקולקטיבית , שהעסיקה אותנו אז , וממשיכה להעסיק את הפקולטות למדעי החברה בעולם כולו . ההזדמנות החד פעמית לצפות בהתהוותה ( או למען הדיוק , בהבנייתה ) של זהות קולקטיבית דחפה אותי לחזור ולערוך את הקובץ , ולנסות לעמוד , באיחור רב , בהתחייבות לכותבים , למכון ון ליר בירושלים ולהוצאת הקיבוץ המאוחד . אני חייב לציין כי בין לבין אף עייפתי מהעיסוק בשאלות הזהות כנושא אקדמי . חשתי כי אט אט הוא הפך למעין מעניק לגיטימציה ל"פוליטיקה של הזהות , " אותה אני רואה כבעייתית . הפוליטיקה של הזהות יוצאת , גם לטענתה , מנקודת ההנחה של זהות קיימת . היא חותרת , בין היתר , למען ההכרה באותה זהות , ותובעת את כבודה מהאחר "שמחלל אותו" או מהשלטון והחוק . ה"זהות " מופיעה לעתים כ"מנטליות" שצריך להביא אותה בחשבון , ולפעמים כ"תרבות" שלא רק מאפיינת את היחידים , אלא אף קובעת בהגדרתה את התנהגותם ואמונתם , ותובעת מהכל לכבד עובדה זו . הגדרה א היסטורית זו של זהות , כמעט תורשתית , מסתכנת במילוי התפקיד הישן של ה"גזע . " הפוליטיקה של הזהות אינה מונעת רק על ידי האפליה של זהות א היסטורית זו על ידי שאר העולם או מהרגשות שהיא מעוררת , אלא אף משתתפת באופן פעיל בגיבושה וביצירתה של אותה זהות שאמורה להיות נקודת המוצא . הפוליטיקה של הזהות הופכת למרכיב עיקרי בזהות עצמה , לעתים היא אף זו שמכוננת אותה ולאחר מכן משתמשת בה כהון סמלי במאבק הכוחות בחברה המודרנית . הזהות המודרנית מסתמכת לרוב על אלמנטים עתיקי יומין , אבל היא נוצרת בכלים מודרניים על ידי אליטות מודרניות , תוך כדי מאבק חברתי על עמדות הכוח בחברה המודרנית . מימד הקדושה , המיתוסים , המקומות , האתרים והגיבורים , שנכללים בה , הופכים לאובייקטים משמעותיים רק לאחר שמוקנית להם משמעות באותו מאבק עיקש המכונן את הזהות . הזהות כשלעצמה היא הקניית משמעות לשיוך או לשייכות . בחברה המודרנית נחשב אקט זה לאקט פוליטי . הקניית הזהות מתחילה בהחלתה על קבוצה אנושית , בעקבותיה היא מוחלת מאוחר יותר גם על מקומות , אתרים ( שהופכים "לאומיים , ( " אדמה ( שהופכת ל"טריטוריה ( " וכיו"ב . למרות שהזהות עצמה אינה בהכרח מודרנית הרי שנושא הזהות , והעיסוק בו , הם בהכרח תופעה מודרנית . העיסוק בנושא הזהות הוא תופעה מודרנית שנוצרה רק לאחר שהיחיד התהווה כפרט בעל זהות עצמית . מעצם הגדרתו , מייחד הפרט את עצמו בתוך הקולקטיב תוך כך הוא משתייך , משויך ואף מתלבט בשאלות שייכותו , כשהוא מנסה להקנות לה משמעות . בעולם הטרום מודרני היתה משמעות לזהות אבל לא לסוגיית הזהות . גם במסגרות המודרניות , העיסוק בשאלת הזהות הקולקטיבית בזהותו של הפרט ; גובר כשמסתמנת עלייה במודעות לקיומו של הפרט הנבדל מהקולקטיב , של קולקטיבים הנבדלים אחד מהאחר בתוך אותה מסגרת מדינית מודרנית המתקראת : המדינה , ושל קולקטיבים חברתיים הנבדלים מהמדינה עצמה . כאשר הכלכלה , החברה והפוליטיקה היו רק מומנטים בלתי נפרדים של אותה יחידה
|
|