|
|
עמוד:5
נעה סימונסון אווירת חג שררה ברחבי סנטרל פארק ביום שבת , 12 בפברואר , 2005 היום שבו זכה הקהל הרחב לחזות בפרויקט השערים ( The Gates ) של כריסטו ודאךקלוד . תושבי ניו יורק והתיירים הרבים שהגיעו לפארק נראו מחייכים , מתפעלים , מריעים , מצלמים , ויותר מכול מהלכים בשבילים שכוסו בשערים כתומים שבדים בצבע זהה מתנופפים בתוכם . אמנם לא נערכו אירועים מיוחדים לרגל הפתיחה , אך המבקרים שהגיעו לפארק זכו להתבונן בחלק מתהליך העבודה . במספר מקומות על פני השבילים המתפתלים עמלו מקימי הפרויקט על הורדת הבדים לשערים . קהל התאסף בכל נקודה שבה הורדו הבדים , חיכה בסבלנות והריע כשהבד שוחרר ושער נוסף התחבר לשרשרת שערים מרהיבה . גם שיירת המכוניות שבראשה ישבו האמנים , כריסטו ובת זוגו דאךקלוד , משכה קהל צופים רב . בעת שיצאו השניים ממכוניתם , צוותי צילום אחריהם , נשמעו מחיאות כפיים וקריאות שמחה . חיוניותו של סנטרל פארק , הפארק הירוק הגדול בניו יורק , לא פסקה ואפילו גברה עם הצגתם של השערים ועם הפיכתו של הפארק לעמדת אמנות אחת גדולה . כריסטו - שנולד בהונגריה בשנת 1935 בשם , Christo ] avacheff חי ועבד בצעירותו בפריז ומאוחר יותר עבר להתגורר בניו יורק - נודע בזכות אריזות הענק שיצר למבנים מפורסמים ( המוזיאון לאמנות עכשווית בשיקאגו , , 1969-1968 הרייכסטאג בברלין , , ( 1995-1971 בזכות עטיפת חלקי נוף שונים ( חוף Little Bay באוסטרליה , ; 1969-1968 איי Biscayne Bay במיאמי , ( 1983-1980 והתערבותו בנוף ( הגדר הרצה , , 1976-1972 פרויקט שבו גידר בבד ניילון לבן כארבעים קילומטרים של שטח פתוח בקליפורניה Rifle ,- בקולורדו , , 1972-1970 פרויקט שבו תחם עמק באמצעות בד וחסם , למעשה , את הנוף הניבט ממנו . ( יצירותיו משקפות את הנושאים שעמם הוא מתמודד מראשית דרכו : היחסים שבין אריזה ותוכן , בין האדם והג 1 בע , וכן השפעתה של ההתערבות האנושית על הנוף האורבני ועל הנוף הפתוח . אף שכל אחת מעבודותיו של כריסטו נעשתה בסביבה שונה ובאופן שונה ( פעם עיר ופעם נוף פתוח,- פעם הוא אורז ופעם הוא תוחם ומגדר , ( מן ההיבט הוויזואלי יש לעבודות כולן מן המשותף . מאז עטף לראשונה מבנה בשנת , 1961 הפך הגודל למרכיב דומיננטי ביצירותיו . מרבית הפרויקטים שיצר האמן הם גדולים ביחס לכל קנה מידה אנושי . אלה אינם אובייקטים שניתן להניח על גבי כן או לאחוז בהם . לעתים דורשות העבודות מן הצופה שיתרחק מהן למרחק ניכר על מנת שיוכל לחזות בהן שלמותן . אצל כריסטו הגודל והכמות קובעים , ולעתים הם היוצרים את האיכות . כך קרה כשעטף את חוף הים באוסטרליה , כשארז את הרייכסטאג בברלין , כשעטף את Pont Neuf בפריז , ( 1985-1975 ) וכך קורה כעת בפרויקט השערים כריסטו ודאךקלוד הציעו להקים את פרויקט ה ש ע ר י ם כבר באמצע שנות השבעים . מסיבות ביורוקרטיות נדחה הרעיון שוב ושוב , עד שבינואר 2003 הכריז ראש עיריית ניו יורק , מייקל בלומברג , על הרשות שניתנה לאמנים מטעם העיר לממש את חזונם בסנטרל פארק . כשנתיים מאוחר יותר הוצבו לאורך השבילים בפארק 7 , 500 שערים , כל אחד מהם מורכב משני תרנים אנכיים בגובה של כחמישה מטרים המחוברים בקצוות העליונים בתורן מאוזן , ורוחבו מותאם לרוחב השביל שעליו הוצב . ( בד שצבעו כתמתם ( זעפרן ) נתלה מחלקו העליון המאוזן של כל שער ומשתפל באופן חופשי כלפי מטה עד לגובה של כשני מטרים מעל פני האדמה . שרשרות השערים הכתומים
|
|