|
|
עמוד:434
בשם הקומיסאריון , מחה בחריפות , שאין פסול נ רוזנבלאט , ושהוא נציג אף כלפי הממשלה , ולא הועי לה מחאתו . גרינבוים העיר , שכך הוא על פי החלטת ההנהלה , ושבית '' ר מתבקשת למנות בא כוח אחר . כיוון שמשום חוסר נציג נתעכבו עניינים מרובים ונגרם סבל יתר לעולים , ראה עצמו הקומיסאריון לשלוח ( 1935 . 10 . 20 ) את טוביה מיכלין כבא כוח חדש לטפל בענייני העלייה ביפו . 824 כך נכנעה בית"ר לאכזריות הסוכנות כלפי צבי רוזנבלאט , כדי למנוע ייסורים מחברים רבים . בית בית"ר בתל אביב רבים הקננים בעולם , שזכו לקיים פעולתם בתוך מועדונים נרחבים , ואפילו מפוארים . כמה וכמה קננים פעלו בביניינים משלהם , מהם בינייני שתים שלוש קומות , כגון בריגה , באנטוורפן , בשטח בנוי כולל של מאות מטרים מרובעים , ובשטח כללי של אלפי מטרים מרובעים . לקננים הללו היתה אפשרות לקיים במקומם העיקרי לא רק פעולות תרבות רגילות , אלא אף אסיפות עם , וכן שיעורי ספורט , מיפגנים , מישחקים גדולים . לקננים אחדים ( כגון בחארבין ) היו איצטד יוני ספורט משלהם . בית"ר תל אביב , הקן המרכזי , שאליו פנו כאורחים , או כחברים , מאות של עולים מחוץ לארץ , לא זכתה לביית משלה . מתחילת פעולתה קיבלה לשימוש שטח — אז בקצה העיר — של חצר פרדס ערבי ישנה על חושותיה ( ששימשה לאחר מכן כבית עיבוד עורות , ואחר — באורוות הסוסים של העירייה . ( החצר נוקתה ובה התנהלו . הפעולות , מהן שהקיפו מאות רבות של חברים . קשה היה להוסיף ולקיים שם פעולות אלו עם התקדמות השנים . לתכלית הבנייה על מיגרש זה נחוץ היה הרישיון העירוני , שבשנתיים נתנהל עליו משא ומתן , עד שהנהלת העירייה קיבלה החלטה חיובית והביאה אחר דחיות מישיבה לישיבה - את ההחלטה לאישור המועצה העירונית . ( 1934 . 10 . 21 ) לפי תקנון העירייה היה צורך ברוב של שני שלישים מחברי המועצה לאישור החכרת המיגרש . חמשת צירי השמאל ביקשו פה אחד למנוע החלטה כזו , שיכלה לקבל אישורה רק אם כל עשרת החברים האחרים יצביעו בעדה . ד"ר משה כהן , הצה '' רי היחיד במועצה , שיקע מאמץ רב בשיכ נוע החברים , שקיבלו את דעתו , שיש לתת אף לבית"ר שטח עירוני כולשהו , ברם חברי השמאל , שבאו מלם לישיבה , הצהירו נגד ההחלטה , ומנו את בי ת"ר 'קן הציפעונים מרחוב הכרמל ' . לשון ההצהרה עוררה סערה בישיבה , וראש העיר מאיר דחנגוף הגיב באומץ , דחה את העלילות על בית '' ר , והזכיר שהש מאל הוא שהכניס את מילחמת האחים ומעשי האלי מות ביישוב . דיזנגוף דרש מאנשי השמאל שיצביעו לטובת ההחלטה , לאחר שקיבלו ונהנו יותר מכול מישהו אחר מרכוש הציבור העירוני . בישיבה אושר ל החכיר את המיגרש לבית"ר ל 49 שנים . 825 סמוך לאישור בעירייה נחתם חוזה בין העירייה לבין בית '' ר ( פברואר ( 1935 והוחל בצעדים ממשיים לבצע את התוכנית שכול בית '' ר ציפתה לה . כבר קודם ( ספטמבר ( 1934 הוחלט לקבוע את צורת הביית כ מיבצר , לקרוא לו : 'מצודת זאב / ולהכריז בהקדם על תחרות אדריכלים . המחשבה הראשונה היתה , שהביית יהיו בו שתי קומות ברם התוכנית הראשונה שאושרה ( 824 א צ , . S 6 / 3095 ; S 6 / 1011 ( 825 טי' ספר בית '' ר , א , ; 114 ' 'דבר ; 1934 . 10 . 22 ' , 'הירדן . 1934 . 10 . 23 ' , באמצע הישיבה נתברר , שלא הגיע חבר המועצה פטר ' ) אגודת ישראל , ( ' פרדסן שלא חזר עדיין מפרדסו . ברגע האחרון הובא הנעדר ישר מפרדסו אל הישיבה להצבעה . ' דבר' יצא לנגח את דיזנגוף : 'עיריית תל אביב מסייעת לפתח קן ביריונים על חשבון הציבור . ' זברםקי מהשמאל טען , שסיעת הפועלים 'לא התנגדה מעולם למסירת מיגרש למוסד ציבורי או גם הסתדרות , ובלבד שהיא מבוססת על מינימום של פרינ ציפים לאומיים וחברתיים מוסריים . אולם אירגון ביתיר אינו עומד בפני בחינה זר , שהריהו אירגון של שבירה ואלימות , פרובוקאציה , החרמת קרנות , חתירה נגד עבודה עברית , בגידה בעבודה עברית בחיפה . דיזנגוף היה תקיף בתשובתו : ' דיברו על התנפלויות כאילו הסתדרות העובדים נקייה מהת נפלויות . מדוע אין לכם אומץ לב להגיד בגלוי : אנחנו רוצים להשמיד אותם , אנחנו רוצים לשלוט בארץ לבדנו ... אם יש איזו תקווה , הרי זו נייטראליות . גם הם יהודים וציונים ... בסיכסוך חיפה דרש הוועד הלאומי למסור את העניין לבור רות , ורמז אמר ; לא נציית לוועד הלאומי . הס המועט . הם המוכים ואתם בהתנהגותכם תביאו אותנו אל הריביזיו ניסטים . ' נמיר הביא את הצעה ההחלטה בשם סיעת הפוע לים , אחר שטען , כאילו בית"ר משמשת תמיד ראשונה לשחי תות המידות בחיים הפוליטיים , והדגש על הראשונות . ההצ הרה ההצעה דיברה במדריכי ביתיר , שהביאו לידי 'מעשי איגזתנות , השחתת כל חלקה טובה בנוער הזה והפיכת חייה הפוליטיים של תל אביב ושל הארץ כולה לשדה קטל מתמיד . ' ווהצהרה ההצעה מנתה את כל 'פשעי' ביתיר כקאטאלוג ( עיי ' דברי ; החלטה 625 של המועצה החמישית של העיר . ( בה בישיבה אושר חוזה להחכרת מיגרש למועצת פועלי תל אביב באדמת מחלול ( החלטה . ( 622 אף בפתח תקווה התנגדו אנשי השמאל לנזסירת ריגרש עירוני לבניית צריף לביתיר ' ) הירדן , . ( 1934 . 12 . 30 ' מן התוכניות הראשונות לביניין 'מצודת ז » ב'
|
|