|
|
עמוד:433
נגישות השילטונות והסוכנות שילטונות המאנדאט ראו את בית"ר וחבריה כמי שאינם נהנים מחסותם של הסוכנות היהודית ושל הוועד הלאומי , וכסבורים היו שגזירות שיגזרו עליהם יתקבלו כמעט בשתיקה . על דעתם עלה לגזור בעניין שלילת אזרחות אחימאיר , ייבין , ליכטר , דבירי , פיינברג , 818 ואחרים , ועד מהרה נוכחו לדעת , שטעות מרה טעו . הגזירות הללו , הכרוכות באיומים של גי חש מן הארץ , לא נתקבלו על דעת היישוב כלל . בערי ארץ ישראל ואף במרמים בגולה הוקהלו אסיפות גדולות למחאה נגד הניסיונות לשלילת האזרחות מיהודים תושבים . ° בווארשה , בירת פולין , נערכו כבר קודם לכן הפגנות גדולות נגד השגרירות הברי טית . העיתונות היהודית כולה 822 יצאה פה אחד נגד ניסיונות מסוג זה , והשילטונות הא"יים חדלו מהם לאחר זמן . ברם שורת ההתעללויות לא פסקה . השילטונות ביקשו להקשות על סטאבסקי ורוזנבלאט כשתבעו זכותם לחזור לארץ-ישראל מביקוריהם ב חוץ לארץ , ואף כשקיימו זכות — לאחר דיונים מרובים - במתן ויזה , עדיין לא היה לבם שלם , וניסו ל עכב את חזרתו של רוזנבלאט , בעל הוויזה לחזרה , אלא שוויתרו על ניסיונם . 823 והסוכנות שמוכנה היתה לקפח את בית"ר בכול תחום , ראתה להתעלל ברחנבלאט . ביולי 935 ו ראו פקידי לישכת העלייה בתל אביב שלא לקבל אי שורים מטעם קומיסאריון בית"ר , שחתום עליהם צבי רוזנבלאט , 'הנאשם השני . ' עולה שנשלח לזכ תן יעקב נתעכבה נסיעתו , משום שפקיד סירב לקבל את החשבון בחתימת רוזנבלאט . ד '' ר לובוצקי ה קומיסאר כתב ( 1935 . 7 . 8 ) להנהלת הסוכנות . ב . יפה , ראש הלישכה בתל-אביב הודיע ( 1935 . 7 . 11 ) לח . ברלס במחלקת העלייה . 'סירבנו לקבל את המיכ תבים והחזרנו אותם לבעליהם . ' אותה הוראה ניתנה על ידי מ . שרתוק כשב . יפה התייעץ עמו . יצחק ילין , ( 817 'הירדן , . 1935 . 5 . 21 ; 3 . 22 ; 2 . 14 ; 2 . 12 ; 1 . 6 ; 1934 . 12 . 19 , 18 ' ( 818 'הירדן / ' ) 1935 . 1 . 18 כדור ניסיון . ( ' ב '' צ כץ יצא למע רכה אף בנושא 'יהודי נמצא בביתו בזכות ולא בחסד . ' שם , . 1935 , 4 . 12 הצה"ר התנגדה . מאז אף לגירוש יהודים קומוניסטים מארץ ישראל . . . . , ( 819 הנציב העליון קיים יחסים הדוקים למדי עם נציגי הסוכנות . קורס להחלטתו בעניין קבלת נציגי הצהיר ( דיר א . ו"נשאל ודיר ז . פון ו"זל ) לראיון נועץ בנציג הסוכנות ( מ . שרתוק ) , ( 1935 . 1 . 11 ) ושאלו לטיבו של ד ר ויינשאל , וכלום אין התנגדות לקבלת המישלחת . הנציב דיבר בזכותו לבטל אזרחות , ושאל אם לא כדאי לגרש מן הארץ מסית . שרתוק / שרת / דיבר עמו נגד הריביזיוניסטים , אבל נגד ביטול אזרחות ונגד גירוש . ( א'צ , . ( s 25 , 2090 ( 820 שם , . 1935 . 1 , 13 הצהיר בעיירה קולו ( פולין ) פנתה ( 1935 . 1 . 20 ) לוועדת המאנדאטים על מאסר שני תושבים וה כוונה לנורשם . עי' , יןני , 1955 עמ' , 203 ( 82 ! 'נזאמענט ( 622 . 1935 . 1 . 6 ' , אולי חוץ מה'רונדשאו ' בברלין , ( 1935 . 1 . 15 ) שכתב על המנהיג הטירוריסטן אחימאיר . עי' 'הירדן / 2 . 1 ו 1935 . 2 . 13 ( מאמר שכטמאן . ( ( 823 שם , . 1935 . 1 . 24 ; 1 . 22 שוב התעללו ברוזנבלאט , כשביקש תעודת התאזרחות וסירבו לו שם , . 1935 . 5 . 23 עי' לעיל , הע' . 261 שילטון בית"ר הקומיסאריון לבית"ר בא"י מחלקת בית"ר הצעירה תל אביב כ"ג סיוון תרצ"ה ( 1935 . 6 . 24 ) חוזר מס' ב' לכול מפקדי ומדריכי בית"ר הצעירה בא"י תל חי ! א ) למחלקת בית"ר הצעירה בקומיסאריון ידועים הרבה מיקרים שבית"רים מפסיקים את חוק השתלמותם לא מתור צורך כלכלי המכריחם לכר' אלא מפני ש'קצה נפשם בלימודים . ' עפ"י רוב אין למצב רוח זה כל טעם הגיוני ' אלא הוא נובע מתוך השאיפה ל'היפטר' מתוכךחיים' שלפי דעת התלמיד איננו מספק את רוחו . על מדריכי בית"ר הצעירה לנהל פעולת הסברה בין הבית"רים האלה ולהוכיח להם , עד כמה שאיפה זו חסרה בל יסוד הגיוני , ועל שמצב רוח חולף זה של אדם בלתי מבוגר עלול לגרום להפסד של כוחות משכילים בתנועה הלאומית , אשר חסרונם מורגש יפה באופן מוחשי . ב ) המצב בשטח החיבור הלאומי בארץ הנהו ירוד . ילדי ישראל נשבו לבין מורים השוקדים על ההטפה האדומה והמרחיקים לגמרי את הנוער העברי מן המקור העברי הלאומי ממלכתי . תופעה זו מסכנת את כל עתיד העם , שהנוער' הנהו המעצב את דמותו וצביונו . על הנוער הבית"רי , שמטרת חייו היא חינור של נוער עברי לאומי , לדאוג לחינוכו בעודו בגיל צעיר ואחד האמצעים החשובים הוא הספקת מורים לאומיים בבתי הספר . על מדריכי בית"ר הצעירה לנהל תעמולה בין הבית"רים שימשיכו את לימודיהם בסימינאריונים למורים , כי מורים לאומיים הוא צו השעה לתנועה ולעם . יצחק ילין משה יזרעאלי המזכיר הראשי מנהל המחלקה
|
|