|
|
עמוד:428
השקפות על ה'הכשרה ' עמדתה של בית"ר בעניין ה'הכשרה' לפי מתכונתה בגולה לא היה לה קשר כולשהו עם יחס בית"ר ל קומונות או לחינוך קומונאלי , אלא היתה תוצאה של השקפתה על התמחות מיקצועית ממש במיקצועות הנדרשים בארץ ישראל . הערכתה של בית"ר על שיטת ה'הכשרות' המקובלות היתה מקובלת על רבים ואף מאנשי השמאל גופו , וכבר בשנת 1925 צוין ש'ב ארץ ישראל יש רבים המטילים ספק בכול ערכה ה מיקצועי והתרבותי של ההכשרה בגולה ובנחיצותה בכלל ' , והיו שכבר הציעו אז להעביר את ההכשרה ל ארץ ישראל . 806 ואילו לגבי החינוך הרוחני שהיה מקו בל בקיבוצים , כבר הביע בן גוריון ( בדאנציג , ( 1924 את התנגדותו ל'פרספקטיבה ההיסטורית' של חלוצי ( השמאל ) ברומניה , שביקשו להתעכב ב'הכשרות ' , בלא לשים לב לצרכים הדחופים בארץ ישראל . 807 כנגד שוללי ה'הכשרה' מעיקרה יצא שוסטק ' ) המדינה , ( 1934 . 2 . 16 ' , שאין לראות ב'הכשרה' 'דבר התלוי ברצונו ובחשקו של כל בית"רי ' , אלא שיש להופכה ' ליסוד חינוכי מחייב / כערך מן 'הערכים החינוכיים' של בית"ר . ל'הכשרה' יש לשלוח צרורות בית " רים עם מפקדיהם , ולעלייה - רק גדודים על מיפקדו תיהם . כל גדוד הכשרה ישתייך אדמיניסטראטיבית לפלוגת עבודה בארץ , ועל שמה ייקרא . לדעה זו בא לאחר שחזר בו מדבריו נגד 'הכשרת חובה' במאמר , שכתב שנה קודם . ודאי נשתנה המצב באותה שנה , אלא שלא נשתנה בכיוון ריבוי האפשרויות לעלייה , ועלייה בדרך צתרית גדודית - דרך נאותה ביותר מבחינה אירגונית - לא נראתה כלל באה בחשבון האפשרויות המעשיות של בית"ר עם מניעתה של עלייה סדירה וגדולה על פי סרטיפיקאטים . לקראת הכינוס העולמי השני ובכינוס גופו רבו העיונים והדיונים בשאלת ה'הכשרה ' , הגיוס וההתיישבות . 808 את דעתה של בית"ר ברובה בנושא ה'הכשרה' היטיב להביע א . רמבה ' ) מדריך בית"ר ' , נובמבר , ( 1934 כשהודה , שבית"ר נגררה אחרי השמאל בכינון 'פלוגות הכשרה שאין שמן הולמתן , כי לא הכשרה הי תה זאת , אלא סימוי עיניים , למען השיג רישיונות עלייה ' . בית"ר היא הראשונה שפקחה עיניה וראתה , שלא זה הדרך , הסירה את הלוט מעל פני ה'הכשרה ' , אלא שההנהלה הציונית 'עדיין מחזיקה בקרנות השיטה הקלוקלת הזאת ואינה רוצה להרפות ממנה' משום שמבטיחה את ההגמוניה של השמאל . בית"ר הטיפה : מיקצועיות - 'כל בית"רי חייב ללמוד מיקצוע ' . לאחר שמוסדות ה'הכשרה' הישנים הולכים ובטלים קיימת הנטייה 'להפוך את הפלוגות לסדנאות ובתי מלאכה ' , אלא שרמבה הזהיר מהחטאת המטרה , שהרי המיק צועיות תחזק את זרם האורבאניסאציה ה'מסוכן ל מיפעלנו סכנת מוות ' . והגדיר : 'עלינו להכשיר את ה אנשים גם בגוף וגם ברוח לחקלאות , לחיי כפר , לכיבושים חדשים במקומות שאין עדיין יישוב . במלה אחת : לסוללות ' , והסביר : 'אולי ייראה הדבר כפארא דוקס , אבל כך הוא : בעלי מלאכה אינם חסרים בקרב היהודים וגם לא יחסרו . מה שחסר לנו — הריהו ה יהודי החדש שלא ילך אחרי מותחת כל עוד נמשך תהליך הביניין ... יוצא אפוא ... אנו צריכים ליצור סינ תיסה של הכשרה ... השילטון כבר עמד על הדבר הזה ... ( 806 מ . בוגדנובסקי , 'דבר ' , תרפ"ה , 'ספר החלוץ' בעריכת בסוק , 180—179 ועי"ש לביקורת ההכשרה הקיבוצית , —188 . 190 ( 807 'ספר החלוץ , . 168 ' ( 808 מעט מהרבה ו מיכאל מתוקי , 'המדינה 11934 . 9 . 9 ' , פישל שטנדיג , 'טריבונה נארודובה . 1934 . 12 . 14 , 11 . 30 ; 11 . 16 ; 10 . 12 , 9 . 28 ' , עי' לעיל , פרקים מג ; מד . פרק מח על ה'הכשרות' בהכשרה חקלאית לבית"ר גרמאניה ( בפרוסיה הלזיזרחית 1935 , (
|
|