|
|
עמוד:403
מן הדיון הכללי אירגון והכשרה עיקרם של הדיונים התנהל בתוך הוועדות שישבו ישיבות ארוכות הרבה , ברם אף בשתי הישיבות של הוויכוח הכללי בפורום המלא השתתפו 15 מן הצי רים , מהם חברי הוועדות . כמה וכמה חברים פעילים בוועדות לא השתתפו בוויכוח הכללי משום דוחק בזמן לפי סדר הכינוס , שנצמד למועד הוועידה העולמית השישית של ברית הצה"ר . צירי הדיונים היו אותם שבדיון על דו" ח שילטון בית"ר . בשאלות האירגון העיר י"ש פקר ( פולין ) שמצויים בשורות בית"ר חברים בוגרים , מבחינה אידיאולוגית , אלא ששוב אינם מתאימים לעבודה בתנועת נוער . הללו מן הוותיקים הם , ובראשוני הימים לא היתה זכות לוותר על אהדתם ופעילותם . כיום הזה חייבים הללו לעבור לפעילות בהצה"ר וב'ברית החייל . ' וביחס למיבנה האירגוני המוצע הדגיש , שנעלמה מעיני המציעים העובדה , שרוב הקננים הם בעיירות קטנות , ו משום קוטן מיספר החברים אין כלל אפשרות לקיים את החלוקה המוצעת לעדות קבועות . על נושא אחרון זה חזר ירחמיאל וירניק ( פולין , ( שהמצב מסובך , בלתי מובן , וקצת אוטופי . קשה להבין במה יוטב ה מצב האירגוני , אם שם היחידה הבית"רית ייקרא גדוד או קן או גארניזון . ואל נושא זה שב מנחם בגין , כשהעיר שיש לעשות לקבלת החלטות טובות , ולא לקבלת החלטות יפות . קן בית"ר צריך להיות הסתד תת צבאית , אבל לא צבא , שכן כולו צמוד למקום פעולתו , ואילו החלוקה ליחידות קבועות מתאימה לצבא ולא לתנועת נוער . חלוקה משולשת באירגון תיצור יחידות תיאורטיות ולא יחידות עבודה . בלי יחידות עבודה לא תקום המישמעת ולא יוגשמו ה תוכניות . בגין ראה בחוקת פש '' צ סכנה גדולה בקשר לאוטונומיה של המפקדים . יש לבסס את העבודה על אמון מלא במפקד הקן . על אי סדרים אירגוניים דיבר י . קאפלינסקי , ואילו השיגשוג הגדול בכללו אינו תוצאת מאמצי ה שילטון . תעודות בית"ר יקרות מדי ומחולקות באיחור זמן . 'קרן תל חי' אינה מתנהלת כשורה , ומשום כך הציע פ . ויינזאפט ( צרפת ) לתת ידיים חופשיות בעניין העבודה לקק"ל . צבי גינזבורג ( פולין ) טען לצורך בתוכנית מפורטת בתחום הפעולה האנטי היטלריסטית והחרם . גולדשטיין / גורבי / ( צ'יכו סלובאקיה ) דיבר על הצורך בהעברת השילטון למקום אחר , ועל הקונפליקט התדיר הקיים בבית '' ר בין הפוליטיקה לבין השאלות המעשיות . בנושא החינוך והתרבות הביע המורה י"ש פקר , שיש לקיים אווירה של נשמה עברית , ושבלא אווירה זו לא יהא קיום לפקודות על העיברור . יש לדבריו לק שור קשרים עם בית הספר העברי ועם אירגוני 'תר בות . ' יש לקבוע עמדה ביחס ל'תרבות' ול'ברית העברית העולמית ' . בירור העמדה כלפיהן תבע אף וירניק . בן ציון גרביץ ( לאטביה ) וגולדשטיין ( צ'יכוסלובא קיה ) דיברו על הצורך לרכז במחלקה אחת את הפעולה לחינוך , תרבות והגנה . גרביץ דיבר על הטיפוס הבי ת"רי , המאחד האדמונית את כל שרכש בבית '' ר , ועל המנהל הבית '' רי , שאינו צריך להיות טיפוס של קצין , אלא של מחנך . גולדשטיין דיבר על התאמת התוכן לצורה הנאה ועל נחיצות החינוך הצופי בבית '' ר . על ההכשרה ההגנתית אמר נחמן ס ו ל ו ב י י צ' י ק ( פולין , ( שבקורסים המיוחדים , שזמנם לכול היותר 8—6 שבועות , אין מספיקים להעמיק את הידיעות , ברם יש לחייב את כל הבית"רים לשירות צבאי מדיני , ויש להיאבק על כך שהמישרדים הא"יים יכירו את כל גומרי השירות הצבאי כשווי זכויות לגומרי ההכשרה הסוללית ב'הכשרות . ' לא די בתרגילי מישטר ובתיאוריה של ההגנה , אלא יש לעסוק אף בהכשרת הגוף להגנה אינדיבידואלית , כבר מדרגת ה'נשרים . ' בן ציון ד א ט ו צ' נ י ( פולין ) ביקר את שיטת ההכשרה ההג נתית , שכן ה'הפקר' ביחס להונם , חייהם וכבודם של היהודים בגלות ניתן לעקירה בעיקר בדרך ההגנה " ההכשריסט" הנצחי . ' בחור צעיר , שאינו יכול או אינו רוצה לשוב הביתה , יושב ב'הכשרה' עד שיגיע תורו לעלייה . בהרצאתו הזכיר כרוסט את הוויכוח המתקיים בבית '' ר , ובייחוד בפולין , ביחס למהותה של ה'הכשרה' ועל הדעות ביחס להתנגדות לה מעיקרה , כיוון שאינה ראויה לשמש מודד לחלוקת סרטיפיקאטים . אלא שבכול זאת אין לזלזל בעצם הצורך להכשיר את המועמד לעלייה לעבודה גופנית בתנאי חיים חדשים ולקראת הגיוס , וכיוון שכך ראוי לראות ב'הכשרה' חובה בית"רית . כרוסט ראה את ה'הכשרה' כנחוצה וכמחייבת כבר מדרגה א . ' בית"ר קיבלה על עצמה לנהל את ההכשרה אף לצה '' רים , ואין הדבר ניתן לביצוע ראוי ונוח . בית"ר צריכה לוותר על זכותה לנהל את ה'הכשרה' בשביל הצה"רים .
|
|