|
|
עמוד:393
משללהדעות בעשרות נמנים המאמרים שנכתבו בהזדמנות הכינוס שיבוא . רבים מהם כבר צוינו בספר זה . נזכיר כאן ענייניהם של עוד אחדים מהם . לעניין השקפת העולם הבית '' רית הניח ד . לינבסקי / ניב / ' ) מדריך בית"ר , ' יאנואר , ( 1935 שזכתה בית"ר ועברה ללא קושי וללא זעזועים את תהליך ההתגבשות האידיאולוגית , ושמשום השקפת עולמה המיוחדת אינה נזקקת לכול הדיון המוצע ביסודות העמדה הבית '' רית לבעיות המשק והחברה . השאיפה למדינה עצמאית יש בה משום יסוד איתן ושלם , והיא היא המוניסם , שבו ייחודה של בית '' ר . מעלתה של בית''ר שנטשה תורות שוליות , ואילו יצירת השקפת עולם בית"רית לא זה בלבד שהיא מיותרת , אלא שאף נושאת עמה סכנה . על שידודה של שיטת המיבנה של בית"ר עמד פרופס ' ) מדריך בית"ר , ' שם , ( תוך טיעון נגד ריבוי הסתדרויות הנוער ובעד בית"ר אחת ומהות בית"רית אחת . פרופס התנגד לשיטת מינויים של הפיקוד בבית"ר שיטה שיש בה לפעמים פיקציה , וביקש למנוע פיצול סמכויות ומישמעת בדרך של שמירת מעמדם של המפקד והמיפקדה אף כלפי ה'מדריכים' המוסמכים ואף כלפי פש"צ . את הגיוס העריך משום הצורך ליצור מיבצרים כלכליים — נחלות קואופיראטיביות , שונות מן הקיימות , ואין חשש של חשד של לקייה בציונות קטנה . ברם את זמן השירות בגיוס יש לקצר . יואל קרילמאן קרא ' ) המדינה ( 1934 . 12 . 2 , ' ליתר דימוקראטיה בקשר לבחירות לכינוס העולמי , והציע לקבוע מודוס של , 1 : 3 ולא של פאריטי , בין הצירים הנבחרים והממונים . את אויבה של בית"ר ראה כשיגרה , ולא ב'השומר הצעיר . ' לדעתו אין להשאיר מפקד על מעמדו יותר משנתיים , ורעיונו זה ודאי לא היה לפי מיטב האפשרויות המעשיות . ולעניין משך הגיוס כתב קרילמאן ' ) מדריך בית '' ר , ' נובמבר : ( 1934 'אי אפשרי הוא הרעיון של חלוציות דו שנתית , או הכול או אפס . בית"ר חייבת להכשיר את אנשיה לשירית חיים מליאים עבור הארץ והעם . רק את השנתיים הראשונות ממלאים תפקידם תחת הביקורת של הנהלת פלוגות העבודה . במשך כל חייהם יעמדו הם מתוך ביקורת בלתי אמצעית של מצפונם הם . ' דוגמה דילימאטיבית זו ברי שלא היתה אלא מופלגת , ונחל תם הרוחנית של יחידים , לכול היותר . החלוציות ' הנצחית , ' שרבים מן הבית"רים ראו אותה כדרך תנועתם וכדרך חייהם , לא סתרה כלל את רעיון השירות הדו שנתי לכלל חברי התנועה . עניין התיפקוד החלוצי המתמיד נעשה אקטואלי במיוחד עם גמר שירותם של רבים מן הפלוגות , שמתחילה היו נעדרי מיקצועות , ושבדיעבד נס תגלו לעבודה חקלאית , ואף למקומות העבודה הרחוקים מן העיר . אף מראשי בית"ר שבגולה היו שביקשו בשביל אלה , יוצאי הגיוס , המשך מטעם בית"ר , ביוזמתה ובתחום השפעתה - המשך של התיישבות : 'מושבות ליוצאי הגיוס . ' רמבה , איש החינוך , ראה עיקר גדול בעיצוב דמות הבית"רי . במאמרו 'לקראת עתידנו' ' ) מדריך בית"ר , ' יאנואר ( 1935 דיבר ב'הווה נכון של הדור הצעיר ה עברי : 'החומר / האנושי / צריך להיות מוכן ומזומן , כדי שאם , למשל , נצייר לנו תמונה אילוסורית שבאי שון לילה אחד יבוא שינוי יסודי בחיי היהדות וארץ ישראל הופכת למדינה עברית - יהיה כל המנגנון ל ממשלה העברית העתידה , האפאראט הממלכתי והצי בורי , מוכן מכף רגלו ועד קודקזדו . אנו שואפים , שחבלי הלידה של האזרח העברי החדש יהיו כעת , ולא לאחר מעשה . ' אף משום כך ראה הכרח לבית"ר ביצירת שיטת חינוך סינתיטית : מחנך בבית"ר הוא אדם שבידו תעודת מדריך ומנהל תרבות כאחד . יש להקים בתי ספר מעורבים לחינוך הגנתי ותרבותי , לפי שיטת עבודה צבאית , אבל שעות העבודה בבית הספר יעו לחלקן — מחציתן להגנה , ומחציתן לתרבות . ב'איגרת לבעיות הכינוס העולמי השני , ' רבת המשתתפים , שהוציאה לאור נציבות רומניה , נדונו כמה וכמה שרה סוללית , " שבה מלמדים את הבית"רי : עבודה גופנית , מישמעת בחיים , "התחיות" ויסודות בל האו מנויות הפשוטות בחיי יום יום . ( DEBROUILLER ) הכשרת "דבחיאר" זו , שתבוא במקום נקודות הכשרה של היום יש להכיר בה בתור "מיקצוע" בית"רי חלוצי . דעה שנייה אומרת : המיקצוע הוא דבר פרטי של הבית"רי ... בית"ר אינה דורשת ידיעת מיקצוע כדי לתת רשות לעלייה . לעומת זאת בית"ר דורשת את "ההכשרה הסוללית ... " דעה שלישית אומרת : בית"ר מכינה חלוצים לביניין המדינה ואזרחים לגור בה , לכן יש להכיר : כל בית"רי מוכרח להיות לשירות בכול עבודה שהגיוס ידרוש ... אין לתת לבית"רי רישיון עלייה , אלא אם יש בידו חוץ מה"סוללות" מיקצוע , אותו בוחר לפי נטיותיו . ' היטיב יואלסון להקשיב להדים שעלו מן השורות , למיינם , לנסחם , ולהכין רקע למסקנות .
|
|