'חסד' הסרטיפיקאטים האינדיבידואליים

עמוד:370

' חסד 'הסרטיפיקאטים האינדיבידואליים עם היתר שילטון בית"ר להגיש בקשות אינדיבידואליות ( לפי פקודה ( 1934 . 8 . 20 , 86 לסרטיפיקאטים מ'שדיול' אוקטובר , 1934 הוגשו בקשות כאלו למישר דים הא"יים השונים בתקווה שיגלו מידה של רצון טוב , אחר כל הסיכסוכים שעניינם יצא אל הפומבי . בלשון של זהירות דרש לובוצקי מראש לרשום כל מיקרה של קיפוח בית"רים ולהודיע על כך ( לחברת ' זכותנו' בלונדון , ( ברם העיוותים שעיוותו המישרדים הא"יים בזכויות הבית '' רים לסוף 1934 היו למעלה מכול מה שניתן לשער . השינאה הגדולה העבירה על הדעת . כשעלה חשש לשילטונה המוחלט של הסוכ נות היהודית על כלל העלייה היהודית לארץ ישראל , יצאה הגזירה מלפניה , שלא יינתנו סרטיפיקאטים לבית '' ר , וטעמה שאין בית"ר מצייתת למישמעת ה סוכנותית . כשעלתה הטענה , שאין להשתמש בסר טיפיקאטים כנשק פוליטי , ושאין לפגוע בזכותו של היחיד מטעמים פוליטיים , צפתה ועלתה אחר גילגו לים מרובים הסיסמה , שלבית"רים בודדים יינתנו סר טיפיקאטים , ואפילו לפי מיבסתה של בית"ר , אלא שבוטלה הזכות הקולקטיבית של בית"ר . משעלתה שאלת הקישור של זכות העלייה עם חובת התרומה לקרנות , והרי אף בכך גורם פוליטי , ניתנה התשובה , שרק אלה הבודדים ( החוטאים ) נפגעים בזכותם . כשהוצע הסדר של עליית בודדים , נמצא שבינתיים עזבו הללו את ה'הכשרות / ואם 'הכשרה' אין סרטיפיקאטים מניין ז במשך חודשים , ואף שנים , נמצאו טיעונים לעכב את עלייתם של בית"רים , או לצמצמה עד לפחות ממינימום , על פי חישובים של פרופורציות , חישובים לא מוסכמים ושרירותיים , ועל פי שיטות ביורוקראטיות מכוונות שעשו את הבית"רי היחיד , ואת הסתדרותו עמו , לכלי מישחק בזירה כיתתית של אינטרסאנטים באיצטלה של הצלת הציונות ( ובכוונה לעשות למען מחנה מילחמת המעמדות . ( תלונה בענייני ויזות ודרכונים , עי' נזיכתב . 1935 . 7 . 12 א * צ , . s 6 / 782 בשיחות עם ראשי המימשל המאנדאטורי וטס חברי ה 1 ז 1 זשלה הבריטית , שניהלו וייצנזאן , בן גוריון ושרת טלו לדיון לא רק שאלות מעשיות ביחס למיכסות הסרטיפיקאטים וביחס לחלוקתם , וכן ביחס לעולים בלתי ליגאליים , אלא ודאי אף השקפות תיאורטיות , כגון ש'עליית פליטים לא תבנה את הארץ . דרושה עלייה בונה' ( בן גוריון , 'זיכרונות / ב , . ( 177 בייחוד היה פתוח לשיחות נרחבות הנציב העליון ווקופ , ש ראה 'צורך בקונטרולה טל עליית בטלי ההון ' , ושאף הבטיח לתת שדיול נוסף 'בכול פעם' שיקום הצורך בהגדלת העלייה העובדת ( טי * ש , , 226—225 ועוד . ( הממשלה והן מצד הסוכנות , אחר שנפוצו ידיעות מרובות על דבר מעשי שחיתות בתחום העלייה . מאמצו לקיים כללים קבועים וברורים בחלוקת הסרטיפיקאטים נתבסס על הידוק יתר של הקשרים של מחלקת העלייה של הממשלה עם הסוכנות , ועל מסירת פריבילגיות לסוכנות . עם המסע שערך בפולין וברומניה אדווין סמואל , תוך קשרים עם המישרדים הא"יים ועם יצחק גרינבוים , חזר שוב ד"ר סינאטור לטיעוניו נגד העלייה הבלתי חוקית . שוב פנה סינאטור אל תלמידו הטוב בנושא זה , אל גרינבוים , והצביע על ההופעות המבישות וה פראיות הכרוכות בה , כגון עשיית רווחים ' ) ידוע למדי , שאנשים פרטיים , וביניהם עסקנים ציוניים , הסתד חיות ומיפלגות ציוניות , לקחו חלק חשוב בעלייה תיירית זו , לשם רווחים , ( ' קורופציה , קורבנות בנפש , אלא שהכאב העיקרי הוא : 'חומר אנושי שעלול לשנות לגמרי את צורת החיים הנוכחיים בארץ — הופעה מסוכנת ובלתי רצויה בהחלט ' . סינאטור תבע למסור את הפושעים למישפט הממשלות . ההכרח שבעליית הגדולה והקשיים הגוברים באירגון העלייה הבלתי חוקית חברו יחד לריבויים של ניסיונות על בסיס עסקי פארטיזאני . על צד האמת היו אף הללו מעין המשך לשיטות פעולה מקובלות למדי , שהרי אף הגופים הרשמיים נהגו בקבלת סכומים שונים לצורכי קרנות שונות , וכן נהגו בהעלאת מתנות לאישים זרים , שהיה בכוחם לסייע בענייני תעודות ואישורים . והיחסים הדוקים היו לא רק עם גורמים בריטיים בתחום העלייה . לימים אף נתברר , שאנשי הסוכנות היהודית ידעו — כמוסד רשמי מוכר — לעשות להם קשרים הדוקים למדי עם גורמים ממשלתיים במדינות שונות לפגוע בפעולתו של ז'בוטינסקי , כאילו מטעמים של סוציאליסט או הבטחת הסדר הציבורי . אף בענייני העלייה גופה עשו אנשי הסוכנות קשרים עם גורמים ממשלתיים , כגון עם אישי מיניסטריונים בפולין , שמשום יחסיהם הקבועים עם הסוכנות לא היו מוכנים להביע את דעתם לגנות שיטות של אפליה בתחום חלוקת הסרטיפיקאטים . 738 1934 . 10 . 8 ( 757 ( א '' צ , . ( s 6 / 740 העסקנים שבהם דיבר סינא סור היו דווקא שלא מאנשי בית"ר או הצהיר . ( 738 הסוכנות הזמינה מאישי מיניסטריונים לביקורים בארץ ישראל . א' לאטוכה המיניסטריון לפיקוח ציבורי בביקורו ( 1935 . 6 . 24—19 ) הבטיח עזרה לקיבוצי ההכשרה החקלאית שבפיקוח מישרדו ( ולא לכול אירגע . ( בביקור זה נאמר , שאין

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר