|
|
עמוד:341
הוועידה השלישית של בית"ר פולין 8 ) 0 . 9 ז ( 1933 , עמוד מיוחד ב'מאמענט' ( 1933 . 10 . 8 ) קידם בברכה את הוועידה הארצית הגדולה של בית"ר - הוועידה השלישית בפולין . שם קבל פרופס נגד הציונות הקטנה , המסתפקת ביישוב יהודי של ; 180 , 000 'ארץ ישראל זו של 180 , 000 אינה בשבילנו אליל . ' רמבה כאילו ביקש שם לגלות את 'סוד הצלחתה' של בית"ר בכך , שיודעת להבחין בין העיקר הגדול של תחיית העם ומלכות ישראל לבין הטפל שבשאלות המישטר הכלכלי . הוועידה היתה אחת ההפגנות הנאות של הציונות ברחובה היהודי של וארשה . קדם לה מסע של 1200 צעירים , שבראשם צעדו אהרן צבי פרופס ואורי צבי גרינברג ותיזמורת קן בריסק . המסע עבר את רחובות היהודים , הגיע עד לכיכר פילסודסקי , והניח זר על קבר החייל האלמוני . הצועדים נתקבלו בהתלהבות , והנוצרים עוברי האורח הסירו כובעים מפני כבוד הדגלים . הטראמים והתחבורה פסקו . 483 צירים מ 464 מקומות , ועמם קהל אורחים רב , נתכנסו לאולם 'רקס' לפתיחת הוועידה . הפתיחה היתה כמעט על טהרת העברית . בירכו מובשוביץ , בשם הצה"ר ; הפטמאן , בשם 'עת לבנות ; ' הלפרן קרא את ברכת ז'בוטינסקי מן הכתב ; מילנר בשם ה מורים העבריים ; לרנר בשם קרן תל חי ; ימואלי בשם אגודת הסופרים העברים . הרב שלום טרייסטמאן ( דיבר אידיש ) בשם 'ברית ישורון . ' בגין בירך בפולא נית את נציגי השילטונות . נציגי הקרנות לא הגיעו לפתיחה ' ) משום מחלת גריפה . ( ' אף ה'היינט' בדו"חו היה מדושן עונג למראה החגיגיות וההדר שבוועידה והזכיר את האדיוטאנט יצחק מאק , שעמד מאחורי פרופס בכפפות לבנות לידיו , כששתי מידאליות של צבא פולין מקשטות את חזהו , ואת 18 הדגלים שהוצבו על הבמה , ועמם דגל סוסנוביץ שהוכן מחוטי זהב ממש , ואת קריאתו של פרופס 'שקט' המביאה את כל מחנה האלפים שבאולם לשתיקה בן רגע . פרופס פתח את הוועידה בעברית ובאידיש . 'לשבח הבי ת"רים' - כתב ה'היינט' — 'יש לומר , ששוררת בתוכם מישמעת מופתית . שקט נדיר כבפתיחה חגיגית זו אין רואים באסיפות יהודיות . נואמים בשקט , בכבוד , בדריכות , בלי ג'סטיקולאציות יתירות , ובלי העוויות , נידנודים ודפיקות על השולחן , אפילו כשנכנסים ל התלהבות מרובה . ' רושם מיוחד עשה עליו הלפרן : ' רושם נאה , טיפוס של קצין אמיתי , ותילבושת הגא לה של "ברית החייל" מהודקת יפה לגיזרתו . גבוה , תמיר , בלונדי כהה , קווי פנים רגילים , נולד בארץ ישראל , למד בחוץ לארץ , שירת בצבא הבריטי כקא פיטאך , וכוי כך תואר בעיתון . ברכתו של ראש בית"ר אמרה איתנות וביטחון : ' במשך הקייץ העבר , למרות הסער הנורא שהתפרץ סביבנו , עמדו שורות הנוער הבית"רי על מישמרתן בתוקף ובגאווה . הנני מתפאר באחים כאלה . עתה עומדים אנו על סף שנה מכרעת , ואלה הן תעודותינו לשנה זו : א ) עיברור התנועה : יש לעקור מתוכנו את חרפת הלועזית ... תירוץ ריק הוא לטעון כאילו "אי אפשרי" הדבר ... ב ) עקרון הגיוס ובחירת העולים : החסרונות ידועים לכם ואנו נשים קץ למצב הזה . טוב את הפעולות שלה במועדון באחד הלילות האלה , ושלחה מישמרות מאורגנים אל הרחובות . אף באותו ערב הותקפו יהודים אחדים , ותגובת המישמרות היתה חריפה ; שוליות סנדלרים , שנהגו להחזיק סכיני העבודה שלהם הממורקים תחובים בתוך מגפיהם , עשו שימוש בסכיניהם ודקרו שניים מן המתקיפים דקירות חמורות . מאז חזר הביטחון אל רחוב היהודים בעיר , ברם מושל המחוז קרא את מפקד בית"ר ( יעקב הטנואן ) לחקירה , ואיים שיעכב את מסירת דרכונו שביקש לצורך עלייתו לארץ ישראל . ועי' עדות י . הטמאן ( מיז , יספר לובומל ( ' על ההתפתחויות מבחינת יחסי בית"ר והשילטונות , ועל דרך עלייתה של בית"ר ברחוב היהודי ב פולין . ( 676 מ"ז . 1933 . 9 . 5 ; פות נגד נסיונות לצמצם את התחום היהודי ברחובו תיו בלבד , ועשתה להבטחת חופש הבילוי , השהות והתנועה בגנים ציבוריים , ביערות , בכבישים , ברחובות ובמרכזים לא יהודיים . עם זאת לא נפגמו היחסים הפוליטיים בין שילטונות פולין לבין תנועת ז'בוטינסקי , על שום אקטיביותו של הנוער הבית"רי כנגד תוקפנות אנטישמית . יחסים אלה אף נתהדקו מעט . מדינת פולין , שבעריה ובעיירותיה ישבו שלושה וחצי מיליונים יהודים , התעניינה במדיניות שמגמתה לעודד הגירת יהודים לארצות אחרות / וראתה בעין אהדה את מאמציו של ז'בוטינסקי להגביר את העלייה לארץ ישראל בדרך של פעילות מדינית ובין לאומית נמרצת . הפולאנים אף גילו נכונות לסייע לז'בוטינסקי סיוע פוליטי בוועדת המאנדאטים של חבר הלאומים ובקשרים עם מדינות אחרות . בעיני רוחו ראה ראש בית"ר שואה גדולה קרבה ובאה על ראש היהדות במרכזיה הגדולים באירופה .
|
|