עלייה לקבר תרומפלדור - י' באדר תרצ"ד (1934.2.25)

עמוד:334

עלייה לקבר תרומפלדור - י ' באדר תרצ"ד ( 1934 . 2 . 25 ) עלייה גדולה ומאורגנת עלו בית"רי ארץ ישראל , ועמהם מגוייסי פלוגות בית"ר , ביום י' באדר , אל תל חי , אל קברו של יוסף תרומפלדור . משה רוזנברג , מפקד העלייה , דאג לסדריה בשלבי ההתארגנות , בה סעה , באיכסון ובקביעת תוכניות הסיור בגליל . אחר הניסיון הקשה שהיה לבית"ר בשנה שחלפה , נעשה להבטחת הסדר לייד הקבר , על אפו ועל חמתו של קיבוץ כפר גלעדי . הוועד הלאומי השתדל שהפעם שוב לא תוטל עליו אשמה של חוסר אחריות ציבורית , שיש עמה סכנה לשלום רבים ולכבוד היישוב . אולי דווקא משום העלילה נהרו אותה שנה בית"רים ( 780 ) ואורחים רבים אל תל חי בצפון . העלייה לקבר תרומפלדור היתה מסודרת ומרשימה . משה רוזנברג מסר את המיפקד לד"ר פרויליך / רון , / שמסרו לד '' ר לובוצקי / אליאב . / לובוצקי הביא את ברכת ראש בית"ר ונאם על ימיה הראשונים , כשהח ליטה לקרוא לעצמה על שם הגיבור הגלילי . את שאיפת תרומפלדור — הקמת מדינת ישראל בכול תפארתה — תגשים בית"ר . אחר דברי הברכה הקצרים של המפקדים קרא יצחק ילין את מיכתבם של שלושת אסירי ציון , מיכתב של תודה וברכה על האמונה ש מאמינים בצידקתם , מיכתב של תקוות גדולות , שהייסורים לא לשווא הם , הנוער הישראלי ישוחרר מעבותות השיעבוד של השקר האדום . " בערבו של יום נערך בראש פינה 'נשף בתוכנית אמנו תית / ופלוגת חדרה הציגה בו את 'הקונגרס י"ח רוקד' על דמויות גיבוריו של קונגרס זה . התוכנית הלהיבה את הרוחות . 662 במעשי פרובוקאציה ואלימות נפגשו הבית"רים שעלו לקבר יוסף תרומפלדור באדר תרצ"ד , למרות ההסדר שקבע הוועד הלאומי . תחומו של קבר תרומפלדור , מצבת הארי , וכן תחום החווה של תל חי , לא יכול ולא צריך היה להיחשב תחום פרטי וסגור . כל התחום , ובכללו תל חי הריקה מתושבים , לא היה ולא צריך היה להיחשב כשטחו של כפר גלעדי שבסביבה , ברם השמאל שבגליל ביקש לראות בו שטח אכסקלוסיבי שלו , ולא נטה לקיים את ההוראות הכלליות של ה וועד הלאומי בעניין סדרי העלייה . כשהגיעו הבית"רים למקום מצאו בו דגלים אדומים . בסביבות מירון , בכביש צפת מירון , התנפלו מאנשי השמאל על צעירי בית"ר המטיילים . לשימצתו של בית החולים 'הדסה' בצפת לא היתה נכונות לטפל בו בפצועים . השמאל הוציא דיבה כאילו נאמרו דברים לכבודו של דולפוס האוסטרי לייד קבר תרומפלדור . פנימי בין היהודים לבין טצמם . כלום יכולני לקוות , שאתה תשתמש בהשפעתו הגדולה לדאוג לכה שיימנע כל סיכון כגון זה 7 הנני מכיר , כמובן , שחבל מאוד שהבתים הללו נשארו ללא שימוש במשך זמן רב כל כך , אלא שאני מרגיש , שיהא אפשר בזמן קרוב וסביר לפתח תוכנית נאותה לעשות בהם שימוש , שלא יהיו בו החסרונות ( Disadvantages ) הכרוכים בעליל בתוכנית הריביזיוניסטית . ' אל בארון אדמונד די רוטשילד כתב ( 1934 . 1 . 5 ) בךגוריון מיכתב נימוסין והסבר מדיני , ובו שיבץ דברי בלע על הריביזיוניסטים הגורמים לער טור אמונם של האנגלים בסוכנות ' ) זיכרונות / ב , . ( 6 ( 660 טל רמתה הפיסולית של המצבה קמו מערערים . על השקפתו של הפסל בנושא האמנות העברית עי' 'משמר הירדן / כ'ז באלול , תרצ"ד , עמ ' . 10 ( 661 עי' לעיל , הע' . 114 ( 662 מארגניה של ההצגה הנזוםיקאלית ההומוריסטית היו : יוסף קופיאן , ויעקב ודויד דוריאן ' ) חזית הטם / . 3 . 1 f . 2 . 27 - , 1934 'המדינה / . ( 1954 . 3 . 15 גילוי אנדרטת האריה בתל חי ' כל הקברים הקדושים שלנו נמצאים בידיים זרות . הכותל המערבי - בידי ערביי מארוקו . קבר תרומפלדור — בידי פועלי ציון שמאל' — זו היתה התגובה הפאראפראסית שהגיבה בית"ר ארץ ישראל מ שהופקעה זכותה לטפח את איזור תל חי , מקום נפילתו של תרומפלדור , ולהשתתף בהקמת מונומנט מפואר לזכרו . בכוונה תחילה לא שותפה בית"ר בוועדה להקמת מצבת הזיכרון ליוסף תרומפלדור . ועדה מיוחדת מטעם הוועד הלאומי וה'הסתדרות' השמאלית בחרה בהצעת הפסל , החלוץ לשעבר , אברהם מלניקוף , להקים מצבה גבוהה בדמות ארי לזכרו של תרומפלדור . 660 אף לגילוי המצבה ביום ז' באדר תרצ"ד ( 1934 . 2 . 22 ) לא הוזמנה בית"ר . בטקס חנוכתה נאמו רק מאנשי השמאל : י . בן צבי , י . גרינבוים , ש . קאפלאנסקי , א . קפלן , וא . קרול - מן 'השומר' - שראה לדבר אף במעמד זה דברים נגד ז'בוטינסקי . על סמך ההתנסות של השנים הקודמות , ואחר פניית בית"ר לוועד הלאומי , שיהא אחראי לעליית הבית"רים לתל חי בי"א באדר מפני התפרצויות אנשי כפר גלעדי , ראה הוועד הלאומי לקבוע חלוקה של ימי העלייה של תנועות הנוער לקבר תרומפלדור , למנוע מהן התנגשויות . עליית בית"ר נקבעה אותה שנה ליום י' באדר .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר