|
|
עמוד:324
קשרי תיכתובת עם הגולה מעצם דרישות ההתארגנות של ההתגייסות עסקה הנהלת הפלוגות בתיכתובת עניינית עם הנציבויות , שלהן מסרה אינפורמאציות ובקשות , ומהן גבתה 'מסי עלייה ' . פעמים אף באה בכתובים עם גדודי ההכשרה , ואף עם קננים , בדרך כלל בתשובה לשאלות . מטעמי הסדר הטוב התנגד השילטון לחליפת מיכתבים ישירה עם יחידות הנתונות למרותן של נציבויות . דבר הגיוס על כל קשייו לא היה מחוור די הצורך אף לאנשי הפקודה וההנהגה בבית"ר . נציבות ליטא כתבה ( 1933 . 8 . 24 ) להנהלת הפלוגות על החוסר בידיעות שיטתיות מפלוגות העבודה , צורתן וחייהן הפנימיים היום-יומיים , ושמשום כך ומשום העובדה שמומחים במיקצועם נדרשים לעבוד בעבודה הזרה להם , מופר עת לדעתה - התפתחותן הנורמאלית של פלוגות ה גיוס . הנציבויות שיגרו להנהלת הפלוגות שאלות משאלות שונות ביחס לאנשי מיקצועות . שאלה מיוחדת כזו היתה ביחס להעברת בית חחשת לשוקולאדה מריגה לארץ ישראל ' ) לאימה . ( ' בית החרושת היה מוכן לאמן 4 פועלים ולהעבירם על חשבונו , ברם בית"ר נדרשה למסור להם סרטיפיקאטים . הנהלת הפלוגות נדרשה לקבוע עמדתה בעניין הסרטיפיקאטים ובעניין דין הגיוס של אותם ארבעת הפועלים , והשיבה , ( 1933 . 10 . 29 ) שלא תתנגד לתת חופשה לזמן ממושך לפועלי בית החרושת לשוקולאדה , ברם יעצה להש תדל להכניס לבית החרושת בית"רים בעלי משפחה או מבוגרים בגיל . מצד ההנהלה נתעוררה השאלה ביחס לקביעת עמדה עקרונית לגיוס בית"רים למישטרה המאנדאטורית . בקשות כאלו הגיעו מצד חברים . ההנהלה ביקשה ( 1934 . 1 . 1 ) להיוועץ בנושא חשוב זה עם מרכז הצה '' ר בחיפה . בכלל השאלות הקשות שעלו מחדש היתה אף שאלת ה'לאנדסמאנשאפטים' — השיוך של פלוגות מסויימות לסניפי בית"ר מסויימים . אנשי חארבין ביקשו דווקא ללכת לחדרה , ואנשי רומניה ביקשו ללכת לכפר סבא , ואפילו להכריז על פלוגה זו כעל פלוגה רומנית גרידא . הנהלת הפלוגות השיבה ( 1933 . 6 . 27 ) ליעקב שיבר בצ'רנוביץ , ש'לא בריא' הדבר , ויש בו להעמיד את התנועה לפני הפתעות , שעולים מרומניה לא יס כימו ללכת לפלוגות אחרות . ההנהלה הודיעה לו , כלא חרים , על התנגדותה הגמורה לעקרון זה של 'לאנדס מאנשאפטים' שהרי הגיוס הוא שירות , ואין לייחדו בפלוגות מסויימות דווקא . מקום השירות לא צריך להיקבע כתנאי — על כך עמדה ההנהלה בתוקף וב טעם . ההנהלה חייבת היתה לקיים בידה את זכותה לקבוע את מקומו של השירות מתחילה , ואת זכותה להעביר מגוייסים ממקום למקום כל תקופת ימי ה גיוס . לא מסוג אחד היו העולים , מהם בגיל העמידה , מהם אנשי מיקצועות חופשיים ומהם חסרי ידיעה בעברית . הנציבויות ביקשו מהנהלת הפלוגות להתחשב ( 642 מאותו נימוק חומרי ויתרה הנציבות בווארשה טל מדריך עד שירחיב . רמבה כרוסט להנה '' פ , 1933 . 12 . 7 נ רמבה להנה'פ , . 1934 . 5 . 4 ( 643 טי' ספר בית"ר , א , . 463 וטי' בפרק זה להלן ביחס לצ'יכוסלובאקיה . בכוחה של הנציבות בווארשה לקבל על חשבונה שליחים הרבה , בצרכיה , ואף ביחס לזליקוביץ' וצור נקבע , שיהיו כל זמן שהותם בפולין בפלוגות ההכשרה גופן , בלא שתוקצה להם עבודה במישרדה של הנציבות ב ווארשה . ai 2 הילל צור יצא לחוץ לארץ , . 1934 . 2 . 5 יציאתו נת אחרה משום החששות להפגנות של ערבים שנועדו ל 6 ו ביאנואר . צור היה מאישי ההגנה החשובים לבית"ר : 'הוא דרוש במקום' - כתבה ( 1934 . 1 . 11 ) הנהלת הפלוגות . בינתיים , בעקבות החרמת הסרטיפיקאטים מ'השדיול' החדש , הורע המצב בפלוגות ההכ שרה בבית"ר פולין , משחדלו לבוא אליהן חברים חד שים , ורבות מהן נתפרקו . שוב כתב ( 1934 . 1 . 21 ) רמבה להנהלת הפלוגות , ש'מפאת הפסקת העלייה הורע גם באופן מבהיל מצבה הכספי של הנציבות ... תנאי מפורש , כי השליחים מן הארץ לא יקבלו בנציבות כל משכורת ... מצבנו / הכספי / קאטאסטרופאלי בלי גוזמא ' . עם זאת נתחייבה הנציבות לשלוח להנ הלה סכום חודשי קטן 2 ) לא"י . ( ההנהלה ביקשה להבטיח לשלוחיה שכר כולשהו לקיום מינימאלי . ב קשר למצב בפלוגות ההכשרה בפולין נפוצו בזמנן שמועות , ש'אחרי הכרזת החרם על רישיונות העלייה עזבו אחי בית"ר את גדודי ההכשרה ' , ברם עזיבה זו הכחיש ( 1933 . 11 . 28 ) רמבה במיכתבו להנהלת הפלוגות . הילל צור נשתהה בפולין שבועות אחדים , ומ מארס 1934 החל עוסק בליטא בתפקיד מינהלי עליון , אלא שכול תוכנית עבודתו היתה מכוונת להדרכה לקראת הגיוס . הלל צור
|
|