רוזוב אחראי לפלוגות לתקופה קצרה

עמוד:314

רוזוב אחראי לפלוגות לתקופה קצרה לתקופת הביניים הקצרה , שבה עמדה התפטרות ההנהלה , עברה האחריות לענייני הפלוגות לידי רפאל רוזוב , קצין השילטון . פלוגת הרצלייה נשארה קואופיראטיבית . בהתייעצות מטעם הנציבות , ( 1934 . 8 . 20 ) בהשתתפות רחוב , הנהלת הפלוגות , וותיקים , דנו דיון כללי במצב , והוצע לשילטון להוציא את פלוגת הרצלייה מרשת הפלוגות של הגיוס הבית"רי ( לפי פקודת השילטון האחרונה נכנסה הפלוגה בצורתה הקואו פיראטיבית ברשת הפלוגות , ( ולהחלטה זו נתן הסכמתו אף רוזוב . אחריה מצאו חברי ההנהלה לאפשר לחזור לעבודתם , ועמם חזרו לעבודתם אף מפקדי הפלוגות , שהגישו התפטרותם לרוזיב . בהקדם ( 1934 . 9 . 8 ) ביקשה ההנהלה סליחה על ביטויים חריפים באחד מחוזריה , והסבירה את תלותה בגורם כחוסר העלייה , ואי אפשרות למלא צורכי הפלוגות , בחוסר זרם חדש לריענון , ובעוד גורם חיצוני : 'היחס האדיש ואולי של אי הבנה מצד מוסדות תנועתנו ... כאי בודד אנו גם עתה בין חברינו לתנועה , בודדים בנצחונותינו , בודדים במילחמותינר . היחסים המתוחים שבץ הנהלת הפלוגות לנציבות היו במידה לא מועטת תוצאה טיבעית לסבך האירגוני ההיירארכי , שההנהלה עמדה בתפקיד בית '' רי כללי , ברם לא קיבלה סמכות של נציבות . הנציבות בתל אביב ראתה את בית"ר בכללה לנגד עיניה , ואילו ה הנהלה שקדה לפי תפקידה וחובתה על שמירת עקרונות הגיוס ומיסגרתו . לובוצקי קיבל ( 1934 . 9 . 12 ) את עמדתו של רוזוב - לפי שכתב אליו , ברם ראה קושי 'בחוסר נציבות תקיפה ופעילה . ' לובוצקי הציע את רוזוב כקומיסאר לענייני הגיוס בארץ ישראל עד לכינוס העולמי , כדי לשמור על הקיים ולעבד תוכ נית מעשית לעתיד . הזוב לא קיבל ( 1934 . 9 . 27 ) את דעתו של לובוצקי , שקשי הפיתיון הוא 'בחוסר נציבות תקיפה ופעילה : ' 'הנציבות , עד כמה שהכר חיה בעבודתה , עשתה את המאכסימובו שהיה ביכולתה , פעלה באחריות וברצינות במשך כל הזמן , ' וביקש ' להוציא ממחשבות אנשי ההנהלה , שרק הם הם '' אנו בחרתנו , " מביני המצב , ' שהרי לפי הערכתו נתקל מצדם בגישה בלתי אחראית ויותר מדי קנאית , ובחוסר מעוף בשאלות גיוס - כגון במיקרה הרצלייה . על הפלוגה התבטא : 'ביקרתי בפלוגה ומצאתי חומר אנושי מצויץ , אנשים בעלי הכרה והבנה ... בשום פנים אין לוותר על האנשים האלה , רק מפני חוסר רצון לקבל את המרות של ההנהלה , דרך אגב נגד החוקה , בצורת חייהם הפנימיים של הפלוגה . ' עמדתו של קצין השילטון שניאורסון היתה ברורה , שכך כתב ( 1934 . 9 . 26 ) לרוזוב : 'לפי מיכתבך שיטה קואופיראטיבית הרבה יותר טובה משיטה קומונאלית . אתה כותב גם כן , שעוד קבוצה עברה לשיטה זו . עוד לפני נסיעת לובוצקי החליט השילטון , שאסור לפלוגות לשנות שיטחן , אבל אם שיטה זו יותר טובה צריך שהשילטון ירשה לכולן לעשות כרצונן . ' לאחר שבועות אחדים כבר יכול ( 1934 . 10 . 19 ) לובוצקי להודיע לרוזוב , שלפי מיכתב הנציבות 'היחסים עם הנהלת פלוגות העבודה הינם כעת מתוקנים . ' כבר קודם לכן ( 1934 . 9 . 3 ) פנתה הנציבות אל ההנהלה לדאוג לקנני בית '' ר במושבות כפר סבא , חדרה , מגדל , ראש פינה . כבירי נתמנה בא כוח הנציבות בהנהלה . אושר , ( 1934 . 12 . 4 ) שעד לכינוס העולמי תתקיים פלוגת הרצלייה במקומה בתורת פלוגת מגוייסים בצורת חיים קואופיראטיביים בפיקוח הנציבות . מם . ' אפילו יש ספיקות ביחס לצורה הקואופירא טיבית אין ההנהלה רשאית לשנות בכך עד לאחר ה כינוס העולמי .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר