חוקת העלייה

עמוד:303

חוקת העלייה במועצה של מפקדי בית"ר דנו , כאמור , אף בחוקת העלייה . חוקה זו נעשתה צורך דחוף משום המנעותם של עולים בית"רים להתייצב לפלוגות , אלא שבעיקרה היתה צורך לבית"ר , אף בלא קשר לכך . דרי - שות בית"ר מן העולים , שיטת אירגון העלייה , היו מן הנושאים שנדונו בבית"ר במשך שנים . חוקת העלייה , כפי שאישרה שילטון בית"ר , נתכוונה להטיל אחריות לדבר גיוסו של הבית"רי על הקן האישי ( משלוח יד וכוי ) של הבית"רי המגוייס , והמכריחים את המוסד הממונה על הגיוס לנצל את הבית"רי לצרכים הנ"ל מתוך העלמת עין ממשלוח ידו ושאר סגולותיו האישיות . שני העקרונים הללו ( ההתחשבות באישיות הפרטית של העולה והעלמת עין ממנה בעקב הצרכים הכלליים ) — שניהם גם יחד משמשים יסוד להחלטת המוסד הממונה על הגיוס על ניצולו של כל עולה ועולה לחוד . ראש בית"ר והשילטון מכריזים בזה , כי הזכות להכריע בין שני העקרונים הללו נמצאת אך ורק בידי מוסד אחד , והוא — הנהלת פלוגות העבודה . הכרעתה של הנהלת פלו גות העבודה על מקום עבודתו של המגוייס ועל סוגה איננה ניתנת לשום עירעור בפני איזה מוסד שהוא . פלוגת העבודה איננה אלא מסגרת אירגונית ( וכפי הצורך — גם משקית ) לגיוס העולים המשמשת אמצעי הקלה למגוייסים למילוי תפקידיהם . ב ) עקרוני הגיוס . 1 מטרות הגיוס הן : א ) ניצול הבית"רים המגוייסים על כל סגולותיהם האישיות בצורה המועילה ביותר לביניין המדינה העברית . ב ) החדרת העובד הבית"רי ורעיונות בית"ר לכול שכבות הישוב העברי בארץ . ג ) הוצאה לפועל מאורגנת של מיפעלים חלוציים בתהליך ביניין המדינה. 2- הנהלת פלוגות העבודה קובעת את מקום העבודה וסוגה לבית"רי המגוייס רק עפ"י מטרות הגיוס הנ"ל , ואין היא מעדיפה באופן עקרוני מיקצוע אחד על משנהו , את הכפר על העיר , ולהיפך . . 3 בקביעת מקום העבודה וסוגה לבית"רי המתגייס מתחשבת הנהלת פלוגות העבודה הן בסגולותיו האישיות- ( כגון משלוח יד ) וכן בצרכים התכופים של כיבושי עמדות לביניין המדינה הנובעים מתוך מטרות הגיוס , וההנהלה היא השוקלת בכול מיקרה ומיקרה לחוד את שני הגורמים הללו ומכריעה מתוך שיקול זה ללא כל עירעור . . 4 גיוס הבית"רי נמשך שנתיים ! שנתיים אחר יום התייצבו בפני הנהלת פלוגות העבודה הוא יוצא מרשותה ונכנע רק לנציבות בית"ר דארץ ישראל והמוסרות הממונים על ידה . ג ) הבית"רי בגיוס . 1 כל עולה בית"רי חייב במשך 48 שעות לאחר הגיעו ארצה ישראל להתייצב בפני נציבות בית"ר דא"י והנהלת פלוגות העבודה , או בפני מוסדותיהן הממונים לכך ולמסור להנהלה את דרכיית בית"ר שלו . . 2 הבית"רי המגוייס חייב להיכנע להנהלת פלוגות העבודה ולמוסדותיה בנדון לעבודתו בלי כל סירוב ותנאי . . 3 הבית"רי המגוייס רשאי להציע להנהלת פלוגות העבודה , שתאשר מבחינת הגיוס עבודה או מישרה קבועה אשר קיבל בדרך פרטית. 4- הבית"רי המגוייס רשאי להחליף את מקום עבודתו או את מיקצועו רק ברישיונה של הנהלת פלוגות העבודה . הערה : על הנהלת פלוגות העבודה להתייחס בחיוב לב קשות כנ"ל , ( לעיל סימן 3 ו , ( 4 בתנאי שהן אינן מנוגדות למטרות הגיוס . . 5 ועדה משותפת של הנהלת פלוגות העבודה ונציבות בית"ר דארץ ישראל , המורכבת מ 3 באי כוח הנציבות ו 2 באי כוחה של הנהלת פלוגות העבודה , תתקיים תדיר לשם הכרעה בכול מיקרה של פשע מישמעתי מצר המגוייסים כלפי הנהלת פלוגות העבודה ומוסדותיה . הערות : א ) בין 2 באי כוחה של הנהלת פלוגות העבודה יהא מנהל פלוגות העבודה , והוא ישב בראש הוועדה . ב ) החלטות הוועדה מוצאות לפועל על ידי מוסדות בית"ר בפקודת הנציבות מייד אחר התקבלן בוועדה ! ג ) הוועדה חייבת להתכנס ולהחליט לא יאוחר משבוע ימים לאחר קבלה דרישה מתאימה מצד הנהלת פלוגות העבודה -,ד ) הבית"רי שעליו הוטל עונש מטעם הוועדה רשאי לערער בפני שופט בית"ר ! ה ) עד התקבל התשובה על העירעור נשארת החלטת הוועדה בתוקפה . ד ) הפלוגה כיחידה אירגונית ( הפלוגה והקן ) . 1 כל הבית"רים המגוייסים הנמצאים במקום אחד ( עיר אחת או כפר אחד ) מהווים 'פלוגת עבודה' אחת . . 2 פלוגת העבודה מתנהלת ע"י מיפקדה המורכבת ממפקד , ממונה ע"י הנהלת פלוגות העבודה ( בשים לב לדעה השוררת בין חברי הפלוגה , ( ומשני חברים הנבחרים באסיפה הכללית של חברי הפלוגה — באישור ההנהלה. 3- הפלוגה והמפקד בראשה , היא יחידה בקרב הקן המקומי של בית"ר ! בכול ענייני הפעולה הבית"רית , שאינם נוגעים למטרות הגיוס , נשמעת הפלוגה למפקד הקן הממונה מטעם הנציב . הערה : על מפקד הקן להתאים את פקודותיו לפלוגה זו להוראות הניתנות לה מטעם הנהלת פלוגות העבודה . . 4 במקום שאין יחידות בית"ריות מלבד הפלוגה משמשת הפלוגה כקן בית"ר מקומי , והמפקד הממונה עליה ע"י הנהלת פלוגות העבודה הוא מפקד הקן הזה . הערה : על הנציבות להתאים את פקודותיה לקן כזה להוראות הניתנות לאותה פלוגת עבודה מטעם הנהלת פלוגות העבודה . ה ) הפלוגה כיחידה משקית . 1 בכול העניינים הכלכליים ( השגת עבודה לחבריה , שמירה על האינטרסים הכלכליים של חברי הפלוגה ) מופיעה הפלוגה כחלק בלתי נפרד של אירגון עובדי הצה"ר ובית''ר . . 2 כל פלוגה רשאית לבחור לה צורת חיים חברתית ( קואו פרטיבה , קומונה וכר ) כרצונה , בתנאי שיובטח החופש המאכ סימאלי לכול פרט המשתתף בפלוגה . . 3 משק הפלוגה הוא קיניינו של שילטון בית"ר .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר