הרס ביניין ברחובות

עמוד:260

הרסבינייןברחובות ברחובות נתנסו הבית"רים ניסיונות קשים מידם של שמאלנים אלימים . הבית"רי הפועל נתקל במושבה זו ביחס קשוח , גרוע ממקומות רבים אחרים , כשה'הס תדרות' במקום התאמצה שלא להניח לבית"רים להיכנס לתחום עבודות הביניין , ואף הפריעה להם לקבל מקומות עבודה בחקלאות . חברי קיבוצים בסביבה סייעו בגוף וברוח לעשות להרחקתם מהמושבה . מקו מות שעבדו בהם פועלים לאומיים נדונו מראש לשביתות ולהפרעות קשות . בחודש מארס 1934 הגיעו הסיכסוכים בתחום העבודה לשיאים . פועליו הלאומיים של הקבלן לפקוביץ הוכרזו מפירי שביתה , וכאילו הופקרו למעשי אלימות קשים . פועלים לאומיים נפגעו במקומות עבודה שלהם . בית"רים שחזרו ממועדונם באחד הערבים הותקפו התקפה קשה . אף למועדון גופו התנקשו . המצב תואר כ'פוגרומיות אדומה משתוללת . ' אחד הביניינים שנעשה ביניין מריבה היה ביתו של מאכס הורקין , מי שהיה חבר קואופירטיב הנהגים 'דרום יהודה , ' וכבעל הכרה לאומית ביקש לבנות ביתו בידי פועלים לאומיים . משום ניסיונו המר במקום זה לא יכול הפועל הלאומי להסכים להצעה על לישכה משותפת על בסיס של חלוקת עבודה בענף הביניין לפי אחוזים מוסכמים מראש . כאן ראו הכרח לעצמם להבטיח זכות למשא ומתן נפרד וישיר עם נותני העבודה , שהרי אותו אחוז מוצע , כמסתבר , היה פחות ממינימאלי , ובדרך הטבע בלתי-ניתן לשינוי במשך זמן מרובה , ועל כל פנים לא בלא סיכסוכים חדשים . יצחק גוריון , נציג הפועלים הלאומיים , עמד בעקשנות על זכותו של העובד הבית " רי לחיות במו שבה - קודם כל , ועל זכותו לעבודה - כדבר המובן מאליו . סיכסוך רחובות עמד אפוא בכל חריפותו , ושלא כמו במקומות אחרים ביקש הוועד הלאומי להתערב ולהיות המכריע בו . יצחק גוריון לא היה מוכן ( 1934 . 3 . 18 ) לקבל את הכרעת הוועד הלאומי בבוררות , משום שראה בו צד לסיכסוך , ותבע בורר נייטראלי . אליהו ברלין , מטעם הוועד הלאומי , טען , שהוועד נדרש לתפקיד הבוררות על ידי מועצת פועלי רחובות , וכיוון שהשעה דוחקת אין פנאי לחפש אחר בורר מוסכם . גורודיסקי , ראש מועצת רחובות , עמד בלחץ גדול . הוא נתבע לבטל את רישיון הבנייה להורקין , או לצוות על הפשקת הבנייה , כיוון שניתן בניגוד להחלטת הוועד הלאומי , אבל אחת היתה תשובתו : 'לא אעשה כזאת . לא אתן פרס לפורעים . אם תפסיקו את כלל העבודות בבנייה במושבה , אז יפסיקו גם הם . מתפקידי כיו"ר המועצה להגן על הנרדפים והנדכאים' . ° חומרת המצב הגיעה לשיאה , כשלאחר ההתקדמות המרובה בבניית ביתו של הורקין , הגיעו עשרות אנשי קיבוצים באישון לילה אל מקום הבנייה , כפתו את השומר , היכוהו , והרסו עד היסוד את כל הבנוי 5 ) ו 934 . 6 . ו . ( אף לאחר אירוע מכאיב זה לא היה הורקין מוכן לפשרות , ולפיכך הוכרז 'מפר שביתה / ונדרשו פיטוריו מ'דחם יהודה . ' הקואופיראטיב לא קיבל את הדין , וכך לא הקבלן , ובוודאי לא בית '' ר , ולא הפועל הלאומי . אישי המושבה , שנתנו את דעתם למעשי חורבן , בלא לחוס על ממונם של ישראל , ראו את עמדת בית"ר כצודקת וראויה לתמיכה . הסתדרות העובדים הלאומיים בת החודשיים , שירשה את אירגון עובדי הצה"ר ובית"ר , עמדה בתוקף על זכות העבודה של חבריה ולא נסוגה מפני הניסיון המזעזע בדרך ההרס והחורבן . כרוז הע"ל הסביר , ש'הפקי דות השמאלית העומדת בזמן האחרון ביישוב לפני אובדן השילטון הפוליטי , מנסה לבצר את עמדתה בשוק העבודה על ידי טירור של התנפלויות והריסת עבודה , ' וקרא לחברים להרים תרומות להקמת הביית מחדש . הרס זה בידי פועלים שהובאו מרחוק ובמ אורגן לתכלית זו זיעזע חוגים נרחבים ביישוב , ברם ' דבר' ניסה להסביר , שבית הורקין 'הולך וקם לשם זהו המיתוד המיוחד לריביזיוניסטים ... לתפוס את הציונות באלימות' ( מרכז מפא , " י . 1934 . 3 . 7 'זיכרונות / ב , . ( 32 אין תימה , שבךגוריון לא היה גורם מרגיע ומפייס בעם , אפילו כשהסתייג משיטות חבריו תלמידיו שניהלו מילחמה על פי תורתו , ברם לא על פי פקודתו . ( 520 עי' 'חזית העם / 1 1934 . 3 . 21 , 16 , 14 'דבר / . 1934 . 3 . 19—9 מען דעות רשמיות לא אחת , אלא שאותה זכות עקרונית ומובנת מאליה עלולה היתה להישאר מן ההלכות שאין מורץ כן . ברל רפטור ניסח ' ) הפועל הצעיר ( 1934 . 3 . 21 , ' עניין אותה זכות בלשון : 'עלינו לראות בכול פועל בית"רי חבר לעבודה , אבל עלינו גם לנהל מילחמה חמורה ביותר נגדו בשעה שהוא בא להפר שביתה , והפרת שביתה פירושה — לא רק הורדת שכר העבודה , אלא גם הכנסת הפקרות בשוק העבודה ורצון לשבור את האירגון המיקצועי . ' ניסוח זה - ממש כניסוחו המקורי של בן גוריון — בא להביע פסק של סתירה בתוכו , 'דבר והיפוכו . '

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר