|
|
עמוד:247
פתחה הסוכנות משא ומתן עמהן , והשתדלה להשפיע על כמה מראשי פעיליהן שימנעו עריכת הסכמים עם בית"ר . במושב הוועד הפועל הציוני ( מארס ( 1934 יכול גרינבוים להודיע , שמחלקת העלייה נמצאת ביח סים טובים עם התאחדות בעלי התעשייה ועם ועדי עדות . הסוכנות החלה לנטות לכך , שתתגבר על דרישותיהן של ההתאחדויות באמצעות הקצבת מיכסות קטנות של סרטיפיקאטים ממיכסותיה . כיוון שההצעות לא הוגדרו , עדיין לא ויתרו ההתאחדויות על כוונותיהן לפעולה ישירה אצל הממשלה . משום העדר הגמישות בסוכנות היהודית , שנתקשתה לחלק מסמכותה עם גוף כולשהו , תיכננו ההתאחדויות להשיג סרטיפיקאטים רשומים על שם לפי דרישות חבריהן באמצעות קשרים ישרים עם מחלקת העלייה של ה ממשלה . הסעיף המיוחד שהיקנה לנותן העבודה להזמין את פועליו מומחיו היה בגדר סעיף מוקפא , שכמעט לא נעשה בו שימוש , ואילו הסוכנות כל דעתה ומע ייניה היו נתונים לעלייה 'החלוצית' לפי ה'שדיול' שבסמכותה . ראשי ההתאחדויות , שייצגו את האינטרסים של חבריהן , ציפו מהסדרים ישירים עם הממשלה להבטחת עלייתם של בעלי מיקצוע מובחרים , רצויים להם מבחינה חברתית ( לאו דווקא לוחמי מילחמת מעמדות , ( מהם אף קרובים , ידידים ומכרים , וכך אף קיוו להשיג מידה מרובה של יוקרה בקרב חבריהן ובקרב הציבור בכללו . בצעדיהם הראשונים עמדו ראשי ה התאחדויות בקשרים עם אישים פעילים מן הצה"ר בארץ ישראל . המגעים הישירים עם הממשלה הטילו מבוכה בחוגי הסוכנות . הממשלה לא היתה להוטה לעשות הסדרים עם גופים ציבוריים חדשים , ותוך מגעים הדוקים בין הסוכנות לבין הממשלה נתפתחו הצעות לקבוע מיכסות להתאחדויות הנ"ל מטעם הסוכנות במישרין . באביב 1934 גברה דרישת התאחדות האיכרים לעשות להעלאתם של פועלים חקלאים המעוניינים בחקלאות ויהיו מסוגלים ומוכנים לקשור גורלם עם החקלאות העברית — הפרטית . בדומה חזקה דרישתה של התאחדות בעלי התעשייה לעשות להעלאתם של פועלים מיקצועיים לחרושת העברית . הסוכנות ראתה להזדרז ולהתקשר עם התאחדות בעלי התעשייה ולתת לחבריה כמה רישיונות עלייה , בלבד שתוכשל תוכניתו של אברהם קריניצי בנידון קבלת רישיונות מיד הממשלה . בחוזר ( 1934 . 6 . 27 ) 169 הודיע גרינבוים למישרדים הא"יים , שיש לסייע להעל את המומחים הדרושים למיפעלי התעשייה . שם אף דיבר בעניין מיכסה ל 500 עולים בעלי מיקצוע , שלהם הון של לא פחות מ 250 לא . " י בהקדם נתהדקו קשרים בין הסוכנות לבין אישי ההתאחדויות על קביעת מיכסות לבעלי מיקצוע , לפי רשימות מטעם ההתאחדויות , ומתוך פיקוח שלהן . באבגוסט 1934 ביקשו 400 סרטיפיקאטים כאלה לפועלי תעשייה , ו 600 לפועלי חקלאות . כבר ביוני — כשנסתבכו הדברים בתחום העלייה — באה התאחדות האיכרים בדרישה למיכסה בלעדית לפועלים תימנים . בישיבה מיוחדת להתאחדות האיכרים עם אנשי העלייה בסוכנות 934 . 8 . 12 ) ו ) טען י . סיטקוב , שבשנים האחרונות נכנסו לארץ כשלושים אלף חורגים וירדנים ונקלטו בשוק העבודה . בדצמבר אף אושרו 400 סרטיפיקאטים 400 ) מישפחות - כאלף עובדים ) להתאחדות האיכרים . סרטיפיקאטים אלה חולקו באמצעותו של שליח ההתאחדות , סיטקוב , בלבוב , פראג , מישרדי א"י ברומניה וסאלוניקי ( מארס -. ' 86 ( 1935 אנשי השמאל לא היה לבם שלם עם הסדרים שיש בהם להעניק כוח יתר להתאחדויות של היוזמה הפרטית , להבטיח להן מידה של פיקוח על כוח העבודה במיפעלי חבריהן , לקצץ במידה מסויימת בסמכויות המישרדים הארץ ישראליים , ואף לבטל את בלעדיות ' שדיול העובדים' הסוכנותי כמקור כוח האדם בשוק העבודה בארץ ישראל . אינג' א . רייס , הראש החדש של המישרד הארץ ישראלי בווארשה , איש השמאל כקודמו ניישטאט , טען ( 1934 . 7 . 31 ) כלפי גרינבוים , שיש בהצעות החדשות משום מעשה פרוטקציוניסם . לקריניצי , שהגיע לווארשה לבדוק ביצוע ההסדר עם התאחדות בעלי התעשייה , הסביר רייס , ש'אין להתאגדות בעלי התעשייה ידיעות מדוייקות ומפורטות בדבר הפועלים שהם דורשים אותם ; מנצלים כאן במידה רבה בכדי סתם להעלות קרובים לארץ . לפעמים קרובות אלה הם אנשים בלי שום מיקצוע , או בעלי מיקצוע לא דרוש . לפעמים גם לא כשרים ביותר במובן הפוליטי ... התאחדות בעלי התעשייה צריכה להגיש רשימה של בתי החרושת הזקוקים לפועלים , מיספר הפועלים , ותנאי העבודה , ואנו פה נבחר את האנשים ' ... ולדברי רייס , כאילו הסכים קריניצי לדעתו . בדומה נתקבל באי רצון סיטקוב , שליח האיכרים , שטענו נגדו שהוא בוחר למועמדיו רק מן הציונים הכלליים , ובגאליציה המיזרחית עשו אנשי הצ '' ס ( 486 א"צ , ( 457 . S 6 / N 2618 א"צ , . S 6 / H 1517
|
|