|
|
עמוד:242
מגניבתגבו לות יבשה לנחיתה בחופי ים לחצם של מבקשי העלייה גבר והלך , והסיכונים הג דולים שבעליית הבלתי ליגאלית לא נחשבו לגבי נועזים בצעירים , חברי בית"ר ששרפו גשריהם עם הגולה . הצטמצמות האפשרויות לחדור בהסתר בגבולות הי בשה , או להסתנן בעקיפין בנמלי הארץ , דחפה בהכרח אל המחשבה , שיש לעשות להעלאת עולים בחופי הים , על אפה ועל חמתה של עינה הפקוחה של הממשלה ושל כלבי הציד השכירים והמתנדבים שלה . לעולים אלה יוחד לימים שם הכבוד 'מעפילים ' . התחלתה של העלייה בדרך הים היתה מעט מיזער . מן הראשונים שהגיעו אל הארץ בדרך הים כקבוצה היו חמשת חברי בית"ר ו'ברית החייל ' , בראשם יקיר הר זהב , שיצאו בסתיו 1933 מווארשה , עשו דרכם עד לקושטא במכונית ישנה , ללא ויזות , ומשם לאלכ סאנדריתה , ואחר - לבירות , ומשם בסירה שכורה ונהוגה בידי ספנים ערביים עד לחוף שמצפון לעכו . אחר תלאות נדודים של חמישה חודשים בדרכי - גולה ואחר שלושה לילות של התקדמות בשבילי צפון עד לבית החרושת 'נשר' לייד חיפה , נאסרו בידי המישטרה והושבו בסוהר עכו . מן הסוהר שוחררו רק אחר שלושה חודשים . 476 מסוף אפריל 1934 יצאו סירות גדולות מנמל הדיג של צור שבלבנון ועגנו בחשאי בחופי הארץ . העלייה בסירות , ואף בספינות קטנות , נעשתה תכופות יותר ויותר . ספנים יווניים ואחרים ( ובכללם דייגים מצור בלבנון , מצרים בעלי ספינות מיפרש מפורט סעיד ) עשו להם את העלאת העולים היהודים פרנסה טובה , שאפשר לעמוד בסיכוניה . בשנת 1934 הגיעו רבים בדרך הים , וחלק ניכר מהם נאסר מייד לאחר עגינת הסירות . עם התחדשות השימוש באוניות קיטור ביולי 1934 הגבירה המישטרה את אמצעי המניעה שלה , וקבעה תוספת של מאה שוטרים לחופים ופי קוח לילי של חיל האוויר הבריטי . האינפורמאציה לדבר ב'אוייב פנימי . ' משום תגובותיו המעשיות והעיוניות אין תימה , שבית"רינו ראו בגרינבוים את מעכב פסק הדין , ודוחה כל ניסיון להסדר בשאלת העלייה . בית"רים הפגינו במישרד הא"י בווינה , ובא כוח שלהם תבע להרחיק את גרינבוים מן ההנהלה הציונית ולהעמידו לדין . עי ' מ . אג"ף , ' הארץ . 1934 . 6 . 14 ' , ואף אין תימה , שבאיזה עלון פולאני מקומי כונה גרינבוים 'בלש אנגלי ראשי' ( לפי 'דבר / . ( 1933 . 6 . 1 בסוף אבגוםט 1934 הופרעו אסיפותיו בלודד ובווארשה . גרינבוים הכריז : 'לא אבוא עוד לפולין . ' ( 476 בטיפול הנציבות ( ד '' ר פרויליך וילין , ( ובערבות דוב קולמאן , עי' לזר , 'אף טל פי / . 62 אף בפולין ( 1934 . 6 . 5 ) ובארצות אחרות נתקיימו מיפ גני מחאה , לרבות סגירת חנויות של יהודים . בווארשה נעשה ניסיון של הפגנה לייד השגרירות הבריטית . עם התגברות הזעם על ציד התיירים ועל צימצום העלייה בימי חירום , ועם ההפגנה החדשה שהפגין הנוער ועמו המונים ביום השבתון , שעליו הוכרו מטעם המוסדות , שוב יצא גרינבוים בשער בפולמוס חריף נגד מחנה ז'בוטינסקי . גרינבוים לא היה מסוגל לראות את תורת האריתמטיקה הפשוטה המונחת ביסוד שיטתו של השילטון המאנדאטורי לעשות לחיסולה המזורז של תיקוות הממלכתיות העברית , אבל היה חששני ועצבני למראה כל תגובה ספונטאנית בעם , שלא על פי הוראות מוסדו . במאמר 'שתי אגדות' ' ) הארץ ( 1934 . 6 . 15 ' , דיבר בלעג מר ובזילזול יתר ב'אגדת הציונות המהפכנית , הביריונית , המשיחית , כביכול' וב'אגדה של העפלה , של כיבוש המולדת - בדם ובאש ' . דבריו נתכוונו לשמש רקע תיאוריטי לצידוק הקיפוח של בית"ר בעלייה , בימים של רוגז רב בציבור , בימים שבין מתן פסק הדין של בית דין הכבוד לבין פירסומו . לזכות המאבק למען העלייה היהודית בדרך ההפגנה העממית הכללית . ומעניין בהקשר זה חילוף המיכתבים שהיה בין לויטרבאך לבין שכטמאן בעניין החוזר החשאי של ההנהלה הציונית ( 1934 . 5 . 17 ) על גנריכת אסיפות מחאה נגד מדיניות הממשלה בענייני העלייה . שכטמאן הביא מתוכנו של החוזר ב'מאמענט' ( 1934 . 5 . 29 ) ובעיתונים אחרים ! 'אולם חשוב הדבר , שהאסיפות תתנהלנה בהתחשב עם המציאות כמו שהיא . ידיעות מופרזות בנוגע למצב הקיים והתקפות נעדרות אחריות על הממשלה המאנדאטורית יש בהן משום הבאת נזק לעצם העניין ' , ועל כך יצא הקצף , שהשתמש לרעה בחומר רשמי שהגיע אליו בתור חבר הוועד הפועל . שכטמאן השיב , שראה חובה לעצמו 'לקרוע את המסווה מעל פני השניות של האורגאנים הציוניים הכי עליונים ' ,,, ( א"צ , . ( z 4 / 3294 / I לפי דו"ח הממשלה גורשו מארץ ישראל במשך שנת 722 : 1934 יהודים ( מכלל 2047 מגורשים . ( ריליוואנטית לעניין התלות בממשלה המאנדאטורית היא שאלתו של בן גוריון ששאל ( 1934 . 10 . 27 ) לנציב העליון , בזמן שהותו בלונדון : 'כלום יש לו התנגדות למישלוח איש למוסקבה ' , עם כניסת רוסיה לחבר הלאומים , לשם השגת הקלות להעברת עולים ואסירים . תשובתו של הנציב היתה , שאינו יודע , וישאל את השר ( א"צ , . ( s 25 / 17 ועי ' להלן פרק מא . ( 475 השקפת בית"ר לפי ניסוחו ו 'אין צורך בעבודה וביצירה ; אין צורך בחלוציות זו ' , ואילו לגבי ההעפלה — 'זו אינה אפשרית בתקופתנו אנו , אי אפשר להתחיל במילחמת "דם ואש" עם הכוחות החיצוניים הסוגרינו עלינו את הדרך . גם הטירוף הגדול ביותר לא יצא מגבול הדיבורים על מילחמה זו . בתל אביב היהודית אפשר עוד לזרוק אבנים במישטרה שהיא יהודית , אבל רק בתל אביב ... לפיכך פונה המהפכנות כלפי האוייב הפנימי , היא נעשית לביריונות . ' אין הוא חושש
|
|