|
|
עמוד:241
השבתון הכללי ביישוב ( 1934 . 5 . 23 ) השיטה הסוכנותית לקיים בידה את מיכסת העלייה הממשלתית לעובדים בכול מחיר לא נשאה פיחת להשתבח בהם . ההודאה בשתיקה למיכסת אוקטובר , 1933 ואי הנכונות לוותר על מיכסה עלובה זו , הן שהבשילו את החלטת הממשלה לנהוג כמינהגה ולהקציב לסוכנות באפריל 934 ו כמעט מיכסה שווה לקוד מתה : 5600 סרטיפיקאטים ( אחר ניכוי 800 לחשבון עולים בלתי-ליגאליים ') , ( דבר . 0934 . 5 . 6 , ' בינתיים ידע המשק בארץ התפתחות כלכלית בתנופה שלא היתה כמותה , ואילו מצד שני נתחשרו עננים כבדים נושאי סכנה לחיי העם במדינות אירופה , אלא שהמישחק בסיסמת 'כושר הקליטה הכלכלי' המקובלת על שני הצדדים למשא ומתן התנהל לפי שיגרתו . נתגלה בעליל , שאין עוד לעבור אל סדר היום , ושאמנם מתחייבת תגובה ציבורית מדינית . תפקיד זה נטל על עצמו הוועד הלאומי , שאירגן יום שבתון ומחאה ( 1934 . 5 . 23 ) בערי הארץ וכפריה . בכרוז הוועד הלאומי צוין , ש'מאז מילחמת העולם היהודי בספר הגזירות של פאספילד לא השתמש היישוב העברי בהאבקותו הפוליטית בנשק זה של שבתון . יצר העבודה והביניין הוא המחייה את היישוב הזה . ואם היום , כמו בשנת השלושים ההיא , ישבות שוב העם ממלאכת ביניינו , הרי זה משום שגם היום כמו אז , קלע החץ בבבת עינה של תקוותו . ' ניתן לומר על ההכרזה הזאת את המיכתם . 'מעט ומאוחר , ' ואפשר להזכיר , שהתגובות לאחר 'הספר הלבף של פאספילד אף הן לא היו נמרצות ביותר . המעט שנדרש עכשיו ( ומה שלא נדרש לפני מחצית השנה ) היה : לשבות ממלאכה מצהרי היום . 'בשורות מלוכדות יביע היום היישוב המאורגן באסיפותיו ההמוניות את זעקת מחאתו המאוחדת . ' אחר אסיפת העם הגדולה בתל אביב ( שאחד מן הנואמים בה היה : אריה באבקוב , הישיש , מראשי ברית הצה"ר בארץ ישראל ) שוב יצאו המונים גדולים להפגנה , שקראה קריאות 'קדימה עלייה , ' וכן 'קדימה בית"ר . ' הפעם הודו כמעט הכול , שההפגנה היתה ספונטאנית , ועם זאת שוב ראו עיתוני השמאל וגרוריו לטעון , שהבי ת"רים — החולצות החומות — גרמו לפרובוקאציה . באותה הפגנה נפצעו כארבעים איש , בכללם אנשי מישטרה , והשתמשו בסילוני מים לפיזור הקהל . מן האסירים שהועמדו למישפט נידונו חמישה למאסר ועבודת פרך , וילד מן הנוער העובד נידון ל 2 ו מל קות . ז'בוטינסקי דיבר במסיבת עיתונאים בג'יניבה על השבתון הזה , כעל שבתון כללי , שאינו נגד ברי טאניה , אלא נגד המישטר העושה את ארץ ישראל גיטו ליהודים , 'אינקלאווה' ולא מדינה יהודית , m CAUSA iusTA של היהודים מופרת באכזריות . 474 ( 473 הביתיריס אביאל כץ ודניאל ברזלי נדונו ל 3 חודשי מאסר , וכן אברהם רוט , פינחס שווארץ ושלום מנדי , ( חברי ון'הסתדרות — , ( ' ל . 2 םפקטור , התובע , הציע ? גירוש מהארץ . עי' 'דבר . 1934 . 6 . 7—6 , ' השוטרים הבריטיים נהגו באכזריות . אף לעניין הפגנה זו חזר 'דבר' טל הנוסח שלו בעניין מיפלגת החוליגאניות המאורגנת , מיפלגת הפרובוקאציה השיטתית , ש בגינה 'נשללת מן היישוב אפשרות של מילחמה פוליטית מאומצת , מסודרת , שקולה ונבונה ... דגל לאומי בידי המיפלגה הזאת , וכי לפיכך לאלמיח היא ? שקר הדבר , קבלצת הפרובו קאטורים ממילה קלון על הדגל הלאומי . זאת היא האמת ' ' ) דבר . ( 1934 . 5 . 24 , ' 'דבר' מסר נוסח עלון שהופץ : 'נוער עברי , הפגן התמרמרות ! על העוול הנעשה לאומה . רק בעלייה חופשית תיבנה המדינה , תיגאל האומה ... הילחם ברוצחי העם . ' לופבאן של 'הפועל הצעיר' כוזב ( 1934 . 5 . 25 ) בסיגנון 'זבובי המוות אשר במחננו המבאישים בכול עת מצוא את מילחמתנו הפוליטית . ' ( 474 א"צ 1 . A 139 / 23 כנר קודם ' ) מאמענט / , 1934 . 5 . 25 ' הירדן ( 1934 . 6 . 3 , ' במאמרו 'מך הכול' חזר על עמדתו ביחס פרק כז שבתון ברשות - עלייה שלא ברשות
|
|