|
|
עמוד:194
עזותו של גרינבוים - נגד תיירות לארץ ישראל בשנת , 1926 בימי שהותו של גרינבוים בארצות הברית , ידע להכריז בפומבי שלפחות מיליון יהודים מיותרים מבחינה כלכלית בפולין , ברם לימים כשהכריז ז'בוטינסקי על תוכנית ה'איבאקואציה' מארצות המצוקה היהודית בדרך פעולה בין מדינית היה הוא ( ועיתונו 'היינט ( ' מגדולי שולליה והלוחמים בה . יצחק בגבולות לפי הגולגולת , בעוד הכניסה לערבים ללא רישיון לא היה בה כל קושי . טענת הממשלה היתה , שאינה יכולה להסכים לאשר נוהג בלתי חוקי , ושלה בא תנכה ממיכסת הסרטיפיקאטים הנקבעת לפי כושר הקליטה , כביכול . הדיונים שבין הסוכנות לבין הממשלה היו ענייניים , ברם היו רתוקים לשיטות הממשלתיות המקובלות ואף להשקפה הסוכנותית המקובלת בנוסח הדברים : 'ברור שארץ ישראל אינה מציעה עדיין פיתרון לכול יהודי פולין . העלייה לארץ היא בהכרח מוגבלת , ולכן יש צורך בעלייה מובחרת . ה ציונות אינה מיפעל פילאנטרופי . אנו זקוקים פה לטיפוס המעולה . ' ... ודאי התאמצה הסוכנות להעלות את מיכסת הסרטיפיקאטים ואף להקל על סדרי הישארותם הליגאלית של התיירים , שרבים 'מסדרים עצמם כחנוונים , סוחרים זעירים , וכדומה , מחוץ לשוק העבודה שלפיו נערך שדיול הפועלים' , 366 ברם לעניין המדיניות הודיע שרתוק / שרת / לנציב העליון , ( 1933 . 11 . 1 ) 'שאין בדעת הסוכנות להתנגד לפיקוח יותר חמור שיוטל על התיירים , אולם היא סבורה שכמה מהאמצעים המוצעים יפגעו שלא לצורך בתיירים ישרים' ז . 36 עמדתו של בךגוריון היתה , 'שווייצמאן אינו מרגיש בסכנה הצפויה לעלייה ' , ברם אין בן גוריון מאמין 'בנקיטת מדיניות תוקפנית כלפי בריטאניה' . 368 מיעוט הסרטיפיקאטים וחלוקתם רק לפועלים לאחר ' הכשרו , ; הלחץ הגובר בגרמאניה ובפולין ובארצות אחרות , התגברות בית"ר בארצות הגולה , גרמו יחד שהעלייה הבלתי - ליגאלית תרבה בממדים שלא נודעו בעבר . עלייה בלתי ליגאלית הגיעה לא רק מאירופה , אלא אף מארצות אסיה , ובייחוד מסוריה ועיראק . רצונם של השילטונות לגלות לערבים , שעמדתם איתנה שלא לסטות ממדיניות של מניעת הקמתו של רוב יהודי בארץ ישראל , המריצם להוכיח יד חזקה כלפי העבריינים על חוקי העלייה , החודרים לארץ ומשתקעים בה שלא ברשות . הוקם מטה מיוחד לייד המישטרה , שתפקידו לעסוק בציד התיירים היהודיים ( ערבים חוראנים ואחרים שבאו לשבור שבר , ונשארו בקביעות , לא נפגעו כמעט לגמרי מאותו ציד . ( קצין המישטרה רובינסון ניהל את המערכה , שנתרחבה יו תר ויותר . לא זו בלבד שכתוצאת עידוד מעשי מלשינות ( בגמול ) הגיעו שוטרים בלילות לפי כתובות פרטיות ואסרו תיירים והביאום לגירוש מן הארץ . מערכות הציד נהיו המוניות למדי - תוך זמן קצר ביחס , כשהציבור העברי דומם , משום ששטוף היה ראשו וכולו בפרשת ארלוזורוב . בלילות הוקפו בתי-מלון , ובשעות יום וערב אף הוקפו בתי קאפה , מועדו - נים , בתי שעשועים , ואף נעצרו אוטובוסים , וכל המצויים שם נצטוו להזדהות . ברחובות קריה בירושלים ובתל אביב , נראו יהודים נרדפים , ויהודים אומללים תפוסים בידי שוטרים אנגלים וערבים ויהודים אל הכלא ואל הגירוש . ציוני רוסיה שבארץ ישראל ראו לנגד עיניהם את התחדשותן של ה'אובלאוות' הידועות לשימצה מימי הצאר . הציד העלה את חמתם של תלמידי ז'בוטינסקי , שראו בו תקדים מדיני מסוכן , ויצאו בקולות נגד המוסדות חישוביים ונגד הציבור העברי , המניחים באדישותם להתנכל להתפתחותו של 'הביית הלאומי' המובטח , ולא עוד אלא אף מסייעים למישטר התנכלות זה . הציד הגדול הראשון נערך בחודש יולי - 1933 כשהיהודים היו שקועים , כאמור , בפרשת ארלוזורוב — ושלושים עולים ציונים נתפסו בו . 'דבר' 'עיתון המיפלגה הקונסטרוקטיבית' הסביר את הציד בכך , שנמצא אצלם נשק , וש'אין להם זכות ישיבה ' , ונחה דעתו . ייבין ' ) חזית-העם ( 1933 . 10 . 25 ' , טען כנגדו וכנגד היישוב כולו , שאלמלא עזרתה של 'המיפלגה הקונסטרוקטיבית , ' אולי לא היה בא הציד השני המקיף יותר . הקונסטרוקטיביות היתירה והפורמאליסם לא הועילו , ומכלל 25000 הסרטיפיקאטים שביקשה ה סוכנות היהודית ל'שדיול' של מחצית השנה אושרו לה רק , 5500 רק כ . ° / 022 בגילוי דעת הסוכנות ( 1933 . 11 . 15 ) הודגש , שיש כאן סטייה בולטת מן המדיניות של העלייה לפי כושר הקליטה , ואף ' דבר' קרא למוחרת : 'הספר הלבן של פאספילד קם לתחייה . ' ! ( 365 בן גוריון לנציב העליון , 'זיכרונות ; א , , 672 ועי ' על הנזו '' מ עם הנציב וכר , שם , ( 566 . 715—669 בן גוריון לנציב העליון , שם , . 670 ( 367 שם , . 679 ( 368 שם , . 715 ; 689
|
|