|
|
עמוד:170
בצ'יביטאווקיה ביצוע ההחלטה של מועצת נציבי בית"ר בווינה , שנתבטאה בסיסמה : 'כיבוש הים' הוא עקרון בית"רי , הגיע להיקף של ממש עם הפעלתן של פלוגות הכשרה ימית בהונגאריה , ליטא , לאטביה , פולין , יוון וסין למן שנת . 1932 עם הקמת בית הספר בצ'יביטאווקיה הגיע ביצוע זה להישג בקנה מידה בין ארצי . בחוזר המת לקה להכשרה הגנתית וימית 0 . 7 ) ו 934 . ו ) הודיע הלפרן על סמך הדו"ח של קארפי על האפשרויות המעיינות שנפתחו לכניסת בית"רים לביה"ס הימי בצ'יביטאווקיה , שבו יהיו הלימודים חינם , וההוצאות למיחייה יעלו 150 לירות איטאלקיות לחודש . בביה"ס יהיו קיימים מסלולים לימאות ולדיג , ותעודות קברניט יימסרו אחר שלוש שנות לימוד סדיר . בהקדם 0 . 21 ) ו . ( 1934 הודיע הלפרן על פתיחת הלימודים בביה"ס החדש ביום 10 בנובמבר . 1934 החוזרים יצאו בהולים מתוך כוונה לקיים את תקופות הלימודים המינימא ליות ולמנוע דחיית הפתיחה של ביה"ס עד לסתיו . 1935 ההתחלה הצליחה . מיספר המועמירים היה ניכר , ונתקבלו רק 30 יוצאי תשע ארצות . אומנם פתיחת הלימודים נתקיימה רק ב 28 בנובמבר , וחנוכת הביית החגיגית ב 27 ביאנואר . 1935 עזרתו של סגן הנציב מאוריציו מנדס ועירנותו של הנציב קארפי , הקימו את המוסד הזה בהנהלת מחלקת ההכשרה של השילטון . בחירת המקום היתה מוצלחת . צ'יביטאווקיה , נמלה הישן של רומי ( במרחק כ 70 ק"מ , ( שימשה לא אחת אף בתפקידים צבאיים . בדורות האחרונים כבר לא היתה בה קהילה יהודית פעילה . בשנת 1915 יצא ממנה ז'בו טינסקי למסעו הפוליטי למצרים , שהיה קשור בהקמתם של הגדודים העבריים . עיר הנמל הקטנה 35 . 000 ) תושבים ) שעסקה בסחר הים ובדיג , קיבלה את תלמידיה אורחיה החדשים בסקרנות חיובית . איש הקשר הראשון ואיש ההנהלה המיקצועית וההוראה , היה הקאפיטאן ניקולא פוסקו , ( FUSCO ) שנטל על עצמו את העול ואת האחריות ברצון ובאהבה לקיים את ביה"ס ליהודים הזרים , ובמסירותו הרבה הבטיח את הצלחתו למעשה . אהוב היה על התלמידים , שקראו לו 'קאפיטאן פוסקו שלנו . ' אומנם היה האיש מארגן מצויין ומורה מצויין , ונהג עם תל מידיו כמו אב עם בניו . פוסקו קיבל את החלטתו אחר התייעצות עם ראש העירייה ועם מפקד המקום , אבל לא שאל בעניין את השילטונות ברומי . פוסקו הכיר את הפרופיסור דויד לוי מורנו , ראש אגודת בתי הספר הימיים בימי השר לואיג'י לוצאטו , ועם כניסתו לתפקיד החדש אחר כעשרים שנות פעילות במיקצוע חש עצמו 'כאוהב ישראל וכשוחר גאולה לעם נרדף . ' ללא תמורה כולשהי שיקע ראשו ורובו בתפקיד הקשה על כל הכרוך בו . בחדר עבודתו של פוסקו היו תלויות תמונותיהם של לואיג'י לוצאטו ושל דויד לוי מורנו . על קאפיטאן פוסקו אמר הלפרן , שיירשם 'בתולדות תחיית הימאות העברית כאיש שהעמיד דור ראשון של ימאים עברים מיקצועיים . ' ראש בית " ר העריכו כידיד בנפש , שנמשך מכוח הברכה שבתנועת התחייה העברית לנכונות של הקרבה מתוך נאמנות ל רעיון , כקולוניל פאטרסון בשעתו . פוסקו היה מחוקרי הים והדיג באיטאליה , ושימש ראש מחלקת הדיג במישרד החקלאות , ועם ייסוד בית הספר בצ'יבי טאווקיה בשנת 923 ו נתמנה מנהלו . פדגוג מצויין היה ונשא בעול האחריות להתנהגות התלמידים , נתינים זרים , בפני השילטונות . העירייה העמידה לרשות בית הספר לצורך האגף העברי שלו בית אבן גדול , ששימש מחסן נמל . פוסקו שיפרו והתאימו , והנציבות הביאה אליו מרומא ריהוט ראשון ללינה ולמגורים . הפלוגה הבית '' רית היתה אגף אוטונומי בבית הספר . זכות קדימה בקבלת התלמידים ניתנה למסיימי בתי ספר למדריכים ולסמלים , ומכול תלמיד נתבעה לפחות תעודת גמר של עשר שנות לימוד . שכר החודש נקבע בסך 250 לירות איטי בלבה שלא הספיק כלל , אלא שקרן תל חי השלימה את החסר לכלכלת התלמידים . קרן תל חי הושיטה עזרתה ודאגה להוצאות הסידורים הראשונים בפנימייה . עם קבוצת התלמידים הראשונה שהגיעו לצ'יביטא ווקיה היה יחזקאל דיליון , מי שימש נציב בית"ר ליטא . אותו מינה שילטון בית"ר לשמש מפקד פלוגת בית הספר . אליו הגיעו ההוראות והפקודות מן השילטון , ( 316 הלפרן , 'תחיית הימאות העברית / , 108—104 עניין דידן כמוהו כבילוש אחר ההוראות , האישים , הקשרים , והפעולות . ההכשרה הימית מותנית במידה רבה בהתמחות למעשה לאחר הלימוד העיוני , וההנ חה המוקדמת היתה , שהשילטונות בארץ ישראל לא יסייעו , אלא דווקא יפריעו , לניסיונות להרחיב את ההתמחות באוניות הפוקדות את נמלי הארץ , ובייחוד ברשומות בהם . סמל תלמידי צ'יביטאווקיה ( צייר ארב' נזאנפרידו ד'אורבינו )
|
|