עדותו של מתנגד

עמוד:160

עדותו של מתנגד על מחנה הומיני מצויה לנו עדות של שליח מחלקת העלייה של ההנהלה הציונית , שלמה ליפסקי / תמיר / איש ותיק בהסתדרות ובקיבוץ ( תל יוסף . ( ליפסקי העז להציץ במחנה בית"ר , הציץ ולא נפגע . ביקורו במחנה היה הפתעה לחבריו , ואילו במחנה נתקבל כאורח לכול דבר . היחסים במקום היו מתוחים , ולפי עדות ' ) דבר ( 1934 . 12 . 13 ' , אי אפשר היה לקבל שם רישיון להרצאה , משום ש'צד אחד מלשין על השני , והשילטונות אינם נותנים רישיון אף לאחד מהם ' . התרשמותו של ליפסקי מהמחנה , התרשמות ריפורט רית מאלפת למדי : 'המחנה הוא צבאי . המישמעת והסדר צבאיים . הזמן קצוב בדיוק נמרץ לתרגילים , שיעורים , אוכל , מנוחה , תפילה , גילוח , ציחצוח נעליים וכר . כל יום ביקורת על ניקיון האוהלים , האנשים , על שינה במקום ובזמן המדוייק . יש ראפורטים ויחסים של צבא ומפקדים . שתים עשרה שעות ביום שיעורי התעמלות ותרגילי צבא . מפקד צ'כי ואופיצירים מד ריכים אותם . המחנה ארך חודשיים . למשתתפי המחנה יש מיטבה לחוד ולמפקדים לחוד ... בתוך התוכנית גם הרצאות אידיאולוגיות ( גם על בורוכוב הירצו . ' ... ( האורח אף הירצה במחנה : 'ביקשתי רשות להרצות בפני משתתפי המחנה על גדוד העבודה ע"ש יוסף תרומפלדור . קבעו לי הרצאה בשבת ב 9 . 30 בבוקר . בשעה הקבועה באתי . כולם ישבו על ספסלים בחורשה ... היה שקט והקשבה . סיפרתי על התקופה בה נוצר הגדוד , אחר הצהרת באלפור ... על ההסתדרות ועל התנועה ... על המילחמה לעבודה עברית , על מאמצי ההנהלה הציונית הנוכחית , על סכנת הפירוד והמיל חמות הפנימיות , על הקרן הקיימת ומאמציה ... על סכנת הפירוד במחנה העובדים שגורם להחדרת העבו דה הערבית וכר ... היסוד הוא קרקע ... באמצע דברי קם הבחור הממונה על הזמן והודיע : בעוד חמישה רגעים עלי לסיים . חשבתי שנתקלתי במלה לא טאקטית . הרגיעו לי שכך מקובל . אולם עשו לי יוצא מן הכלל והאריכו לי לפי בקשתי את רשות הדיבור עוד ל 15 רגע . אחרי דברי קם המפקד הלפרן והילל את הגדוד [ העבודה , [ את החלוצים הראשונים , את מסירותם ללאום ולביניין הארץ , את הקרבתם העצמית , אף הציג אותי לדוגמא ולסמל . אולם ההסתדרות ומנהיגיה הביאו את המצב לידי בך , שהארץ נהפכה לנחלה לערבים ... גם הבית"רים מתחנכים לחלוציות , לעבודה בפלוגות ה הכשרה . אולם אין לדרוש מבן אדם שיביא תמיד קורבנות . הם מחוייבים שנתיים למלא תפקיד בפלוגות העבודה שלהם בארץ ואחר כך הם חופשים להסתדר כרצונם . על זה העירותי שאנו רואים בעבודה פיסית וחיים בכפר לא קורבן , אלא דרך לכול החיים ולכול העם , ומשום כך מובן , אולי , מדוע אנו מוכרחים להי לחם יותר על תנאי העבודה , לנהל אותה מילחמת ה מעמדות , שהם פטורים ממנה , משום שאצלם זה העניין רק זמני , ואצלנו - כל החיים . הדברים היו מתונים ושקטים . נשאר עוד קצת זמן . ביקש רשות הדי בור חבר 'השומר הצעיר ' , ודיבר על תפקיד הבית"רים בכפר סבא בשבירת המילחמה למען עבודה עברית . בזה נסתיימה המסיבה . נפרדנו בלחיצת ידיים וב"להת ראות בעבודה משותפת בארץ ישראל . " הזמנתי אותם להרצאה בערב במעון הליגה / של ארץ ישראל העובדת / ולהשתתפות בוויכוח פומבי אחר כך . התנצל המפקד שאין להם פנאי . הם גומרים את המחנה . עליהם להתכונן לבחינות . ביקשתי שיתן פקודה לחבריו בעיר שלא יפריעו לי באסיפה . קרא לאחד הקצינים וציווה להביא בשמו את הפקודה . ' ... וכאן בא להעיד על ההפרעה שהפריעו להרצאה בליגה , שאליה הגיעו 24 מן התלמידים , ובכללם ערי ז'בוטינסקי . 'בסוף ההרצאה קם אחד מהם ודרש רשות הדיבור . ביקשתי שיחכה עד שאסיים את דברי . אך הוא דורש מייד . החל רעש . בנו של ז'בוטינסקי מודיע : מוכרחים לתת את רשות הדיבור מייד , ואז כלום לא יקרה , לא יכו ולא יפריעו . הדבר הגיע כמובן למכות ולמהלומות , ולשבירת הכיסאות וספסלים . בקושי רב עלה בידי לפזר את הקהל . עלי שמרו חברי בית"ר שלא יגעו בי . כשהתחיל הרעש רצו מייד לראינוע להודיע להלפרן והוא שלח שני אנשים , אולם כבר היה מאוחר . האסיפה פוזרה . הוכחתי את הלפרן שלא עמד בדיבורו . אך הוא הכחיש שיש לו יד בדבר , והבטיח לחקור ' . ערי הודה בפני ליפסקי , שדו '' חו בעיתון יזל בסטווהר' היה נכון : 'היה מיקרה ביש' . 289 מסקנתו התהלוכה , היאך יש ללכת בשעת לוויות לאומיות , נאיך צריך להתנהג באותה שעה . אף לצבא היינו מציעים לתת את הדעת על אותה פלוגה . ' ( 289 בסיכום מקוצר שערו ש . ליפסקי / תמיר / בספרו 'פרקי שליחות / , 30—29 חזר ואמר ! 'לפי היחסים שהיו מקובלים אז ניתן היה לשער שהויביזיוניסטים יפוצצו את האסיפה . הלכתי אפוא למחנה , אף על פי שהזהירו אותי שאני מסכן את עצמי . המחנה היה מאורגן למופת ... קיבלו אותי יפה ... דברי נשמעו בהקשבה ... כשחזרתי לעיר התפשטה השמועה על ביקורי ב '' גוב האריות . " לאסיפה בא קהל עצום . או פתחתי את הרצאתי — נכנסו בשורה עורפית כל אנשי המחנה הצבאי עס טרי ז'בוטינסקי בראש . הם עלו על הבמה ודרשו רשות

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר