|
|
עמוד:153
התחלה של סיפרות חינוכית - 'ספר הנשרים ' ' ספר הנשרים ' , שכתבה ד"ר הלנה ליברטאל ( ותירגם דויד בידרמאן ממאריאמפול , ( הוצא לאור ( 1934 ) מטעם שילטון בית"ר ונציבות פולין , והיה בתוכנו 40 ) עמי ) משום חידוש . ליברטאל ביקשה להביא מעולמה של הפדגוגיה החדשה אל דרכי עבודתם של הצעירים המדריכים את הצעירים הרכים מהם , את 'הנשרים' של דרגה א ' . בחיבורה עמדה על אישיותו של המנהל , האחראי לעבודת הצרור — היחידה הקטנה בבית"ר , החייב לשמש דוגמא וסמל חי לכול , והרי תפקידו הראשון של הבית"רי הוא : חינוך עצמי . מכוחו של החינוך יגיעו הצעירים לשימחה שברצון , ולא יראו בעבודתם בבית"ר מה שאין בה , הכרח שבחובה . בתקופה ההכנה של דרגה א' יש לבנות את היסוד לביניין החינוכי , וזאת בדרך של פעילות בתחומי הצופיות , ההת עמלות והספורט ( ולא בדרך של מישטר צבאי . ( כבר בגיל זה ניתן לקיים את מטרת החינוך הבית"רי , להביא רוח ממלכתית בלבבות , ולקרב את הצעירים אל הכרת זכות הקיום של העם העברי , מקומה של האוטוריטה , תפקידה של המישמעת , וערכו של ה ' הדרי . בכלל הרמיזות הדידאקטיות מרמזת המחברת על הצורך להימנע מצעקות , משימוש בכוח , מלחץ , ושאין לעורר מיוזמת המדריכים שאלות בתחום ההסברה המינית . טיפוס מלבב לדוגמא ישמש נחושתן מגיבות 'שמשון' לז'בוטינסקי . יום חשוב בדרגה צריך להיות 'יום הנשרי ( כפי שנקבע בקן חארבין , ( ומוסד חשוב יכול לשמש 'חדר בית"רי ' , כגון זה שאורגן בברלין , כדי ללמד יסודות של עברית , חומש , רש , " י היסטוריה וארץ ישראל , בשיעורים ובמסיבות חברתיות , וכך להציל נוער מציפורני ההתבוללות . בחדר ילמדו ילדים בגיל , 12-8 ובמסיבות ישותפו הוריהם . יש לעשות להקמת גן ילדים , בלא זיקה ישירה לבי ת"ר . הוסבה תשומת הלב ל'תאי בית"ר ' נוסח וינה , שבהם רוכזו הבית"רים הבודדים בכיתות השונות בבתי-הספר השונים בעיר . בחורף 1934 הוצא לאור מטעם נציבות פולין חיבורו של משה גולדברג 'דער בית"רישער קן' ( הקן הבית"רי , ( שהביא תועלת לעבודה האירגונית בבית"ר . על עיתונות בית"ר ידובר בפרק אחר . הבית " רייה בית"ר היתה מתחילתה הסתדרות של בנים ובנות , שפעלו ביחד במועדון אחד , וביחידות אירגוניות גדולות משותפות , ויש שפעלו במשותף אף ביחידות הק טנות - בצרורות . בדרך כלל היו הצרורות לבנים לחוד ולבנות לחוד , אלא שפעמים רמת הכריעו צורכי ההתארגנות לפי הגילים ולפי ההשכלה לצרף קבוצות קטנות של בנים עם בנות יחד ליחידות פעולה משו תפות . היחס אל הבית"רייה מתחילתו היה יחס של שוויון זכויות מלא . הבית"ריות נצטרפו לפיקוד , ובתורת מפקדות או מדריכות פקדו או הדריכו יחידות של בנים ולאו דווקא של בנות , או יחידות גדולות משותפות . היו קננים שמפקדיהם היו מפקדות , וחלקן של הבנות בפיקוד לא היה קטן כלל . חלק גדול וחשוב מילאו במימשק הקננים והמועדונים , ושל המחנות ומושבות הקייץ . הן השתתפו בכול תוכניות העבודה , אף הספורטיבית ואף הקדם צבאית , ומהן שהתמחו במיוחד בהלכות עזרה ראשונה ועבודה סאניטארית . ליחס של חיבה זכו הבנות בבית"ר , בהתאם לכללי ה'הדר ' , ועל פי ההשראה שהישרה ראש בית " ר על המחנה כולו , על המפקדים ועל העומדים בשורה , לנהוג כלפיהן מינהגם של ג'נטלמנים . רוח טובה זו שלטה מאז ומתמיד באוהלי בית"ר . עם זאת אופיה הצבאי של בית"ר הוא שגרם . הביית העברי המסורתי לא זירז את יציאתה של הבת הצעירה אל מחוצה לו , ופעולה צבאית לא היתה מקובלת מאז כנושא מתאים לבנות . אין תימה , שחלק הבנות בכלל חברי בית"ר היה פחות מן , % 50 שלא כמשל בהרבה הרבה קננים של 'השומר הצעיר . ' בעניין חינוך הנערה בבית"ר כתב ראש בית"ר ב'רעיון בית"ר / שעדיין לא מצאה בית"ר את דרכה המיוחדת . ראש בית"ר העריך הערכה גבוהה ביותר את תפקידה המיוחד , את ערכה ואת ייחודה , את כושרה בענייני אירגון . 'הייתי מלמדן בהכשרה הצבאית לא רק לירות ולצעוד ולאותת ,... אלא גם - ובעיקר - הייתי מוסר לידי הנשים את כל עניין ה'פיקוח ' ו'הקומיסאריאט ' , מבלי לדבר כבר על הסאניטאריה ... בית"ר תצטרך לפתח אצלה את ההוקרה העליונה ביותר , את ההע רצה הנעלה ביותר למושג של "הכשרה ביתית . '" מהראשונות לפעולה בבית"ר בלאטביה מימיה הראשונים היתה הלנה ( לני ) ליברטאל , שנטלה חלק בעיבוד תוכניותיה של בית"ר , השתתפה בעיתונותה , ובייחוד נתנה את דעתה לעבודה החינוכית שלה . היא דאגה לעשות 'סיפרות ילדים' לבית" ר והשתתפה בעיתון ' קטינא כל בו' ובמדורות מיוחדים לדרגה א ' , ל'נשרים ' , וכיו"ב . כל הפעולה המרובה שפעלה עדיין לא סיפקה אותה . בשנה העשירית לקיומה של בית"ר ראתה את
|
|