|
|
עמוד:104
מי , ( פרופ' א . קולישר . בו השתתפו בדברי פובליציס - טיקה מעולה : ב . אליצדק , א . בן חורין , א . דייוויס , משה כרמון , א"ל מינץ , ב . שוחטמאן , ש . שווארץ . אף ז'בוטינסקי תרם לירחון מאמר יסודי על ה'מעמד . ' בו הודפס תרגום 'סיפור מן הזמנים האפלים' לז'בו טינסקי , והובאו בו תרגומים טובים מן הסיפרות העולמית : סיניקה , שקספיר , גיטה , היינה . לראשונה חרג מיפעל תנועתי ביסודו ממיסגרתם של דיונים בנושאים פנימיים , ועל כל פנים מצומצמים . בן נדונו השקפות בענייני המישטר המדיני בעולם , שאלות כלכלה עולמית ואי"ת , הערכות מחודשות על נושאי סיפרות ( א"ל מינץ על ש"י עגנון . ( קלוזנר דיבר בו על הסוציאליזם הנבואי , ייבין על תורתו של הרצל ושל נורדאו , אחי מאיר על קארל מארכס , וכן ייבין על גלגולי 'השומר הצעיר , ' ומ . איש שלום על א "ד גורדון ותלמידיו . יוסף ויץ ונתניהו השתתפו בו בדיון מעמיק על דרכה של הקרן הקיימת לישראל . מקבצי 'ביתר ' עלתה רוח רעננה של דעות גדולות , מעניינות ואף מחדשות , בעניינים שבכיבשונו של עולם , ואף שבכיבשונה של תחייתנו . נתניהו קיבל את המינוי לשמש עורך 'הירדן , ' ופעל עם חברים בירושלים , ובתל אביב עם ד"ר משה כהן הידיד המסור להשגת הון מניות בסכום מינימאלי להתחיל בפעולה . התוכנית היתה להוציא לאור את העיתון בכול התנאים ב 24 באפריל , 1934 למותרת ההתחלה של מישפט רצח ארלוזורוב , ועל אפם של קשיים חומריים ושל קשיים טכניים ( בדפוס ) יצא לאור הגיליון הראשון במועדו . אף את העיתון היומי קיבל תחת חסותו הפרופיסור יוסף קלוזנר ( כראש מועצת המערכת . ( עם המערכת נימנו : יוסף אור , אוריאל הלפרין וקלמן כצנלסון , ועל ידם סייעו כוחות צעירים , מן הסטודנטים ותלמידי בתי המדרש למורים . עזרה מרובה הגיש מיוזמתו מן היום הראשון אליהו בן חורין , שהיה יחיד בכול הקבוצה שהיה לו ניסיון קידם בעבודת עיתון יומי . בעבודת יומם-ולילה בחח של התנדבות ומסירות החלה להתגבש צורתו של העי תון היומי החדש , והשפעתו היתה ניכרת כבר מתחי לתו . תפקידו הראשוני של העיתון היה מילחמה בעלילה , ואת תפקידו זה מילא ברוח אמיצה זבסיגנון מכובד . עיתון זה שימש אכסניה ראשונה לכול הכתבים , שיצאו משמו של הרב הראשי א"י קוק לטובת הנאשמים . בגיליון הראשון של 'הירדן' נתפרסם כרוז הוועד הצי בורי בראשותו של הרב קוק לחיזוק הסניגורית . בו נתפרסמו : מיכתב הברכה של הרב קוק לאחימאיר עם זיכויו 6 ) ו 934 . 5 . ו , ( פנייתו אליו בקשר לשביתת הרעב , ( 1934 . 5 . 28 ) פנייתו 'אל כל המיפלגות בארץ ובגולה' אחר שנתחייב סטאבסקי במישפט : 1934 . 6 . 9 ) ב'ציפייה שמישפטנו לאור יצא , ( ' כחזו 'יצאה שגיאה מישפטית איומה' ; 1934 . 6 . 20 ) 'איש נקי וחף מפשע נדון למוות ברוב דעות . ( ' בו נתפרסמו אף שאר ההוד עות והכרוזים לציבור וניתן מקום להודעות על פעולת הוועד הציבורי . העיתון היה לצנינים בעיני האויבים מבפנים , ואף ממ שלת המאנדאט ראתה בו גורם משפיע לרעה . המאמר החריף בנושא פסק הדין על סטאבסקי 'על פרשת דרכים' ( 1934 . 6 . 19 ) שימש עילה לתגובת הממשלה . והיה דרכה קל לפניה : להטיל על העיתון קנס של 75 לא"י ולסוגרו לחודש ימים . היה בפעולה זו כדי לזעזע לגמרי את קיומו של העיתון , שלא עמדו לרשותו קרנות כלל , ושהכנסתו היום יומית המועטת ביחס לא היה בה כדי לממן אלא חלק מן ההוצאות הרגילות במיפעל של הוצאת עיתון יומי גדול . משום חסרון כיס לא היתה אפשרות לשתף בעיתון סופרים והוגים שלא מן המחנה , ואף לא לשלם שכר עבודה נאות לקבועים במערכת או במינהלה . עם עונש הסגירה ניטלה התנופה מן העיתון , ואנשי המערכת נתחייבו להוציא את זמנם בענייני חומר , לא פחות מבענייני רוח . ב 25 ביולי נתחדש העיתון ( מן ה 11 ביולי יצא עיתון קטן במקומו 'חדשות היום , ( ' אלא שתנאיו הכלכליים נעשו ( 171 השם 'ביתר' נבחר בכוונה מראש לקשור את עניין היר חון לא רק עס בר כוכבא , אלא אף עם רוח תנועת הנוער בית"ר . קלוזנר , וכן ז'בוטינסקי , חששו מפני עירבוב מושגים , ונטו לקרוא על הירחון שם אחר . נתניהו ואור עמדו על דעתם ; ' רצינו להכשיר את בית"ר על ידי "ביתר . '" ח " נ ביאליק לא שותף בירחון , משום שירו 'ראיתיכם שוב בקוצר ידכם ' , שנח שב כהתקפה על התנועה הלאומית . ביאליק השתדל להשפיע על סופרים שיסתלקו מ'ביתר' ( כתב לקלצקין ; 'בושתי ממך , ( ' אחימאיר כתב בקשר לייסוד העיתון : 'אימרו לפרופיסור / קלוזנר , / שתקופתנו אינה תקופת "השילוח" / ירתונם של אחד העם וקלוזנר , אודיסה וירושלים , / אלא תקופת ה"שלח , ''' הירחון השיג את מטרותיו האקטואליות : העמיק תוכנה האידיאולוג של התנועה , והרחיב את חוגה . עי' עדות ב"צ נתניהו ( מ * ז . ( ( 172 הפרשה הגיעה עד לבית הנזישפט העליון , שהכריע , ( 1934 , 7 . 12 ) שאין בסגירת העיתון כדי לפטור מן החובה לפרוע את הקנס בסך 75 לא"י . עי' פס"ד נגד מרדכי אבניאל , עו'ד , העורך האחראי , בקובץ פסקי הדין בעריכת מקדונל , —144 . 147 בן ציון נתניהו
|
|