|
|
עמוד:83
מירוץ אל השררה בהסתדרות הציונית כבר במארס 1933 תיכנן בן גוריון את כיבושה של ההסתדרות הציונית . באירגונן של הבחירות לקונגרס ראה 'עניין מרכזי , ' והפעם אף 'עניין גורלי' ו 'כל פעולתנו בארץ עלולה ליהרס עד היסוד אם הריביזיוניסם ינצח . ' ההכרעה תהא בפולין , שהיא בבחינת 'הנעלם הגדול , ' ולפיכך אף יצא אל הגולה כראש מחץ נגד ז'בוטינסקי . הוא ביקש שררה פשוטה כמשמעה למ חנה השמאל , ולא היה מוכן לוותר עליה , אלא במידה שיתחייב לקואליציה ( אנטי ריביזיוניסטית , ( שהרי ' אם תקום בקונגרס קואליציה ריביזיוניסטית — ענייננו אבוד' . 128 בן גוריון לא היה מוכן לתת את הדעת על כך , שההסתדרות הציונית היא וולונטארית , וכבר עם המערכה לקונגרס הי"ח פיתח את התכסיס של הקומבינאציה של קואליציה מינימאלית , שבה יהא לו הכוח המכריע והקובע , ואף היחיד , תכסיס שראה נוח לעצמו להמשיך בו אף בימי ראשותו בממשלת מדינת ישראל . פרשת רצח ארלוזורוב נשתלבה שילוב נאות בתוכנית הכיבוש של בן גוריון . מווארשה פיתח פעולה עניפה ונמרצת להרחיק את ז'בוטינסקי מן ההסתדרות הציו נית . תוכניתו שהזדקרה בבליטותה הוסברה במיכתב שכתב ( 1933 . 7 . 9 ) 'למיפלגה בארץ , ' וכיום היא מצויה לנו בבחינת דוקומנט אישי ציבורי הנושא בחובו חשי בות היסטורית : 'מרכז העניינים עכשיו הוא לא במיפעל התיישבותי , אלא בטיהור התנועה וחידושה , ' וכאן 'התנועה' - התנועה הציונית . על מישקל דברי אצ"ג : 'יש ניר למולדת , ריבוא בחורים לצבא , ' כתב בן גוריון : 'יש עם עברי ויש רצונות לאומיים ; יש שפע של נוער מסור ונלהב ויש כוחות יצירה ; אבל נתקפל הדגל ונכתם , ויש רק לגולל מחדש את הדגל , לשאת אותו ברמה ובאמונה ובגאון — והעם היהודי יתאסף תחתיו . אני אומר זאת ברגע שאני ספוג כולי מרירות אין סוף מהזוהמה והטומאה השוטפת סביבנו , ובעודה עקובה מדם ארלוזורוב — היא מרימה ראש ומתנשאת למשול . יש בידינו לעקור צרעת ממארת זו ולטהר את האוויר סביבנו , אם שוב לא נשפיל כבו דנו ולא ניגרר אחרי בעלי הבתים הסריסים ופושטי הרגל הרוצים להציל את כבוד בני בריתם הטמאים , אשר בנופלם - ייפלו גם הם ... מייד אחרי הבחירות עלינו לראות אם יש רוב אנטי ריביזיוניסטי מובהק ... שום משא ומתן ושום ויתורים לעומדים מחוץ לרוב הזה . ' ותוכנית ההשתלטות היא : 'מה יעשה הרוב ן — קודם כל הרחקת כל הכרוכים ברצח ובהסתה וב הפרת שביתות . הדבר הראשון שעל הקונגרס לעשות — להחליט על ועדת חקירה , שתבחן את דרכי המיל חמה של אנשי ז'בוטינסקי , אבא אחימאיר ו '' ברית תרומפלדור . " ההסתדרות הציונית אינה מדינה , אבל היא צריכה לשלוט על עצמה , ויש לה שילטון על חב רות , על נציגות ועל עלייה . אם '' הברית '' אינה מתפ רקת — אינה באה בחשבון לקבלת סרטיפיקאטים , ובמשך שנתיים אין יותר ברית , וכול בית הקלפים של מיפלגת מפירי השביתה והרוצחים מתפורר . ' אותה ' ברית' היא בית"ר , ואין להקשות בעניין ההיגיון ב'סרטיפיקאטים' שה'ברית' כמדומה באה בחשבון לקבלתם , אבל רק לאחר שנתפרקה . לא כאן המקום להביא את כל תוכנית ההשתלטות , ולפחות נביא כאן עוד איזכורים אחדים ; 'הרוב האנטי ריביזיוניסטי , הלוקח בידיו את גורל הקונגרס והתנועה , מחליט על חידוש התנועה הציונית , טיהורה ואיחודה . הוא לוקח בידיו או מעמיד תחת פיקוחו את הסיכנות ( 128 בךגוויון , 'זיכרונות ' , א , , 664—586 וכך אף לאחר הקונגרס עי 'ש , ב , 412 ; 66 ; 8—7 על מערכת הבחירות וההשתלטות על הקונגרס הציוני . פרק ט ההסתדרות הציונית משתעבדת
|
|