|
|
עמוד:50
מעטים בציבור היהודי הבלתי מיפלגתי שבארצות הברית של אמריקה הצפונית . העיתונות היומית נהגה למסור פרטים מרובים למדי על ההתקדמות בחקירה , ובכללם לא מעט מן השמועות הפורחות המפלילות את סטאבסקי ומספרות בגנותו , ברם מיעטה ביותר בדברי פרשנות . ה'פארווערטס' לא דן ברצח במאמר ראשי , ואפילו מסר מדברי א . המלין על 'הרצח המדיני הראשון בציונות' , ( 1933 . 6 . 18 ) או שבן גוריון בטוח בכך שהרצח הוא על רקע מדיני , ( 1933 . 6 . 19 ) לא היה בכך משום נקיטת עמדה מצד העיתון , אלא בגדר אינפורמאציה . באווירה האמריקאנית לא היה אף ה ' מארגן זשורנאל' מוכן לעשות מרצח ארלוזורוב בתל אביב שמעבר לימים נושא מרכזי מיוחד . בטוח הראשי העיר ( 1933 . 6 . 18 ) י . פישמאן , העורך , אחר קבלת הידיעה : 'אבל מי היו הרוצחים ? ... השונאים הידועים של הביית הלאומי היהודי ... או חס וחלילה קנאים יהודים שמוחותיהם מבולבלים וחולניים , ' ? ובהקדם השיב : ( 1933 . 6 . 22 ) 'איני סבור שיש כאן "קשר ריביזיוניסטי . "' על אסיפת האבל שנערכה בניו-יורק ( 1933 . 6 . 21 ) מסר העיתון , שהנואמים הביעו חשדם שיד שטנית סודית היתה ברצח . רציני ומכובד בעיתונים היומיים היה ה'טאג , ' שאף הוא כאחרים שאל : ( 1933 . 6 . 18 ) 'מעל לכול עומדת השאלה : מי הרוצח וי , והשיב , שאת התשובה חייבת לתת המישטרה בחקירתה הנמרצת . בהקדם יצא ( 1933 . 6 . 22 ) במאמר ראשי : 'בלא היסטריה , ' והסביר בו את המובן מאליו , ש'העובדה שהמישטרה עצרה את סטאבסקי אינה מוכיחה , שהוא הרוצח . מי הרוצח ן — איננו יודעים עכשיו , אחר המאסר , כשם שלא ידענו לפני המאסר . ' בו גונתה הטחת האשמות ללא הוכחות , והודגש שהמבקש את ניצחון הצדק צריך להניח לחקירה שתתנהל בשלווה . סוף פסוק : מישמעת לאומית ! התרסנו 1 ' הדואר' האמריקאני , המרוסן בסיגנונו , והנמנע מדברי פוליטיקה לשמה , כאילו נכשל בתגובתו הראשונה . כך כתב ( כ '' ט בסיוון תרצ"ג ) מ . ריבולוב : 'נתקבלה הידיעה המחרידה , שצעיר יהודי , בשם סטאבסקי , הנמנה על הריביזיונים , נאסר בקשר עם הרצח הזה . ואף מ "הלב אינו רוצה להאמין" ומצווה לחכות עד בירור הדין - יש הרגש שמשהו נורא קרה . ' כבר היו ידועות לו הסברות מתל אביב , אלא שהעיתון חסר השפעה היה . בגיליונות שלאחר מכן הובאו כתבות מירושלים , ובהן דברים בטלים הרבה . למראה מסע 'השיכנוע באמצעות אבנים , אלות ואגרופים' בארץ ישראל ובפולין נחמץ לבו של ראש בית"ר בקרבו . הוא ראה את הטירור מאורגן ומתוכנן , פורקן יצרים בפקודת אבירי שינאה , ואפילו לא חשש שטירור זה יכריע בריב הפנימי , חשש שיפריע לשלום בית בציונות , שיזיק לחינוך הנוער הציוני , שישפיל דמות העם בעיני עולם נאור . כשהכול מסביבו הסתה ואימה וחשיבה היה ראש בית"ר , אולי היחיד בעולם הציוני כולו , שהספיק כוחו לראות בעיניים פקוחות את אופייה של ההשתוללות נגדו ונגד בית"ר . בעיתון מיפלגתי לא היסס לדבר דברים ברורים : 'נראה , שאין אנו חיים בעולם "אנושי . " באווירה זואולוגית , באווירה בהמית ממש , מתפתח קיומנו היהודי . על הקבר החדש , החל מן הרגע הראשון לאחר האסון , מתחו ללת ספסרות מבחילה בדם השפוך ... רוקדים ריקוד קברים . חושבים רק כיצד "לנצל" את המאורע לשם חשבונות בחירות זעיר חנווניים . הכול יודעים , שהאבל שלהם קטן פי אלף מן הספסרות . הכול רואים זאת על פניהם , ולפי כל התנהגותם . ' ושם ציין את ' שימחת הערפדים המתועבת , כשהביא הטלגראף את הבשורה , שהמישטרה , ברוך השם , אסרה יהודי' ; ועוד : 'אנו זוכרים אותו הלך נפש בין המסיתים לפרעות בימי מישפט בייליס . ועוד למדו מן המסיתים הפוגרומיים הגויים : להפוך חשד נגד יהודי אחד לעלילה על הציבור כולו ... הם רוצים "לנצל" זאת , כדי להטביע מחנה שלם של אנשים , החיים ונלחמים לשם אידיאל נשגב וטהור — כמו שרצו לוטוסטאנסקי , זאמיסלובסקי וכול שאר מוריהם . - ' ... ( 52 'תלמידי האסכולה הפוגרונדת ' ' ) די וועלט ' , וארשה , , ( 1933 . 6 . 23 תרגום חלקי ( מחמת הצנזורה , ( 'חזית העם . 1933 . 7 . 7 ' , לוטוסטאנסקי היה כומר ברוסיה הצארית , מעליל דם , 1878 י זאמיסלובסקי האנטישמי היה קטיגור במישפט בייליס , . 1913
|
|