פרק י"ג עלית "אף־על-פי"

עמוד:328

יצא מהחדר וחזר לאחר דקות מספר בלווית נשיא ההסתדרות הציונית העולמית . ז '" ר וייצמן בירך אותנו בקרירות רבה והתישב על כסא ילדים זעיר' שהובא' כנראה' לחדר האורחים במקרה . " עתה אני יודע עליכם את האמת" — ' אמר הבאתן' — "למדתי כי אין אתם אלא טרוריסטים התוקפים חיילים בריטיים בארץ ישראל ומטילים את חיתיתכם על שלטונות המנדט שם . " למרות הרצינות בהם נאמרו הדברים נדמה לי כי אזני קלטה נימה של ' לגלוג בדברי הבאתן . הבינונו' כמובן' מאין שאב הבארון את האינפורמציה הסנסאציונית . " םה סא '' ( זהו זה — , ( השיבותי בקיצור נמרץ והפנתי את מבטי לצדו של יעקבי . הוא ישב שליו ושקט ולא הוציא הגה מפיו . " ד"ר וייצמן סיפר לי — , " המשיך הבאתן' כאילו לא שמע את תשובתי — - » כי אתם מסיעים את העולים ה"בלתי ליגליים" שלכם בתנאים של הובלת בהמות' ומי כד '' ר וייצמן יודע את האמת על הנעשה בשטח זה של פעילותכם . " " לא לא" ' נכנס ווייצמן לדברי הבאתן' — "אני עצמי אין לי כל קשר לענין זה , אך ממקורות נאמנים שמעתי כי העולים' שאתם מעלים לא"י בלי סרטיפיקאטים' סובלים ' סבל רב בדרכם . האדם שסיפר לי על כך' אמנם אמר' כי הטראנספורטים שלכם מזכירים יותר משלוח של בהמות מאשר בני אדם . '' " הנכון הדבר — " ? שאל הבארון . ,, לא בדיוק" — השיבותי — , "העולים שלנו מפליגים בתנאים גרועים מאלה ' הידועים לד"ר וייצמן . " " אולם האין זה פשע ד' — שאל הבאתן . " לא' מצווה גדולה היא וחובה לאומית' כי כל אחד מעולים אלה מציל את נפשו מהגהינום הנאצי . ואם באנו לאדוני כדי לבקש את עזרתו לרכישת אניד . משלנו' אין זה אלא כדי שנוכל להקל את הסבל הקשה שנאלצים לסבול עולים אלה . " . ' נניח שכך הוא הדבר — , " אמר הבארון , — "ואם כן' מדוע לא תארגנו את הפעולה הזאת בשתוף פעולה ביניכם לבין הסוכנות היהודית ,, ''? אנו מוכנים — , " הצהיר יעקבי חגיגית . " אין אני יכול לענות על שאלה זאת — , " התחמק וייצמן מתשובה ברורה' ., — כבר הסברתי שאין לי באופן ישיר כל קשר לבעיות אלה ואין אני מטפל בהן , לשם כך כדאי ' אולי ' שהאדונים האלה ייפגשו עם המעונינים בדבר / ' הבארון תבר התהלך בחדר אנה ואנה כשידיו משולבות מאחורי גבו' ולפתע קרה הדבר המוזר ביויזר הד"ר ,, קומאן מאפל טיל" ( איך קוראים לו , ( ד"ר ... ד"ר ... וייצמן" — נזכר לבסוף הבארון בשמו של נשיא ההסתדרות הציונית . איני זוכר מה ' היה סוף המשפט שאמר הבארון , אך ד"ר וייצמן החוויר כסיד . ושוב נדמה היה לי , כי גמגומו של הבאתן רובר היה מכוון ובא כדי להגיב על התנהגותו של וייצמן על תשובותיו המתחמקות , על ה"פוזה" ועל הנעימה המלגלגת שלו . " טוב" — ' סיים הבארון את הישיבה בפנותו לד"ר וייצמן' "תואיל נא לחשוב על הצעתי ותודיעני את תשובתך . ' קמנו ללכת . בפתח הדלת חיבקני הבארון ובפנותו לוייצמן אמר ; "המכיר אדוני את הקפיטן " ? "מכירים אנו — , " השיב וייצמן ברוגזה .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר