פרק ז' אלה מסעות "שרה א'"

עמוד:181

והייתי גם אני אומלל כמותכן . הניחוני לעבור ואולי , מי יודע , בזכות זה יתיר מישהו את הכישוף גם מעליכן . " וה"סאטרגים" של האבן נאותו והניחונו לעבור . אחר כך החל היום להחשיך וממעבר "בוניפאציוס , " שקרץ משמאלנו באורות אייו הקטנים , פרצה הרוח , רוח מצויה , שבכל זאת החישה מעט את הילוכנו . אך לא עברו גפ עשר דקות , והרוח גברה , וגברה מאד , ומאדימאד , אחריכך — סוערת שוצפת ... מעודי לא ראיתי שרוח תיזעף כל כך בשעה שהשמים בהירים והבארומטר נורמאלי . אף על פי שהשורש "זעף , " אינו מדויק , לא היו מדחפות , לא היו התפרצויות , אלא מין כוח מתאמץ והולך במתינות ובהדרגה . אילו דחפה הרוח מדחפה אחת , כי עתה נתכםחו כל מפרשינו , משום שלצמצם את שטחם בשעת עיקוף השוניות לא היינו מספיקים , הספינה הושחתה , כאילו אחזתה רוח תזזית , נוטה הטיה כלשהי לצידה האחד ובוקעת את הגלים כאנית מוקשים . החבלים המתוחים עד קץ המו מאד ושלד הספינה המאומץ אף הוא , עד קטון לוחותיו' השיב על המיה זו בבת קול ככלי הכנור . — שירת הברבור של שרה א . "' עלי להוסיף אי אלה הסברים לתיאורו הפיוטי של באייבסקי על מאבקנו ליד חופי סרדיניה עת חצינו את מעבר בוניפאציו : את מעגן אורוזי נאלצנו לעזוב לא רק משום ש"פקעה סבלנותנו , " אף לא מתוך שהלכו ואזלו מצרכי המזון ומלאי הדלק שלנו , אלא גם משום שהרוח שנשבה מצפון התחילה פונה מזרחה והיתה עלולה בהתחזקה לנתק את שרשרות עוגנינו ולהטילנו על סלעי החוף . הבעיה שהועמדה לפני היתה הרת אסונות מכל הבחינות : החוף המזרחי של סרדיניה לא היה יכול עוד להסתירנו מפני הסער הצפוני , כי מכף אורוזי , צפונה , פונה החוף יותר ויותר מערבה עד למעבר בוניפאציו . אילו היה מעבר זה שבין סרדיניה וקורסיקה שקט , כי אז היה לא רק מסתירנו מהסער המשתולל , אלא גם מאפשר לנו לקצר את הדרך לפחות במאה מילין ימיים . אך ברגע שהתקרבנו למעבר בוניפאציו , כבר מרחוק אפשר היה להבחין כי נתיב מים זה הפך לגהינום של סער ורוח . בכניסה ל"בוניפאציו" רתחו המים בהעלותם רוכסי גלים וקצף לבן . סילוני מים אדירים פרצו משם כאילו מתוך מעשנה ענקית , מלווים ברוח סופה . רוח זלעפות מערבית זו התגברה על ה"צפונית" שהשתוללה בים הפתוח ויצרה מעין מיםדרות של סופה מערבית בשטחו של הסער הצפוני . " הנצליח לחצות את מסדרון הסופה המערבית — , " זאת היתה השאלה שהצגתי לפני באייבםקי , ה"נוסטרומו" ( רב המלחים , ( שזה לו שלושים שנה שהוא משרת במפרשיות , ולפני המכונאי הראשי שטיינברגר שהזמנתים להתיעצות . דעתם היתת שלילית . ,, אין מה לדבר על התקדמותנו צפונה , " אמר באייבםקי , "לעולם לא נצליח לחצות את המסדרון , דהיינו להתגבר על הזרם והרוח הנושבים מתעלת בוניפאציו . בכוח הרוח והזרם האדירים האלה "ניזרק" עשרות מילין מהחוף , מערבה . יתירה מזו , אני חושש שאם גם נצליח לחצות את אזור הסופה המערבית ניפול לתוך אזור הסער הצפוני בלב ים ומה עוד" — הוסיף , ,, — כי חושש אני פן לא ' ישאר לנו אחר התמרון אף מפרש אחד הראוי לשימוש כל שהוא , וזה עוד לפני שנחצה את המסדרון . " " כמות הדלק שנשארה ברשותנו היא מצומצמת — , " העיר ,, באנדי , " המכונאי הראשי — , "ואם נצטרך להתקדם ברוח נגדית ובמהירות שהתקדמנו בה עד כה ( שלעתים לא עלתה על שני מילין לשעה ) יש סכנה שנשאר בלב ים ללא דלק " !

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר