|
|
עמוד:166
באותו ערב חגגנו את חג החנוכה לפי כל דיקדוקי המסורת : הדלקנו את הנרות והחניכים עם כל אנשי הצוות , יהודים ולא יהודים כאחד' אכלו לשבעה לביבות וסופגניות מעשה ידי טבחינו הארץ ישראליים . אד השמחה לא ארכה אלא שעות ספורות . שוב גברו הסער והרוח במידה שלא יכולנו עוד להתקדם בכח מנועינו ומפרשינו המטולאים , שנקרעו בזה אחר זה . נאלצנו איםוא לסטות מדרכנו ולהסתתר במשך יומיים ליד חופה המזרחי של קאלאבריה . רק לאחר ששקטה במקצת הסערה יכולנו להמשיך בדרכנו : עברנו את סיציליה כשפיסגת הר אטנה עטור השלגים פולט מלועו אש ותימרות עשן שחור המתאבכים אל שמי העופרת . לאחר שבוע של מאבק בלתי פוסק עם הגלים והרוח התקרבנו לחוף האי מאלטה . הנמל ואלטה , שבו עמדנו להטיל את עוגנינו , שימש בבסיסו הראשי של צי הקרב הבריטי בים התיכון . הצוות והחניכים היו עייפים מאד , אך נאלצתי להכריחם להכשיר את "שרה א "' לכניסתה לואלטה ולערוך בה נקיון מדוקדק . במשך עשרים ואחד ימי המסע הקשה הוזנחה ספינתנו במידה רבה . דרוש היה לרחצה יפה , וגם לצבוע אותה פה ושם , לפחות במקומות הנראים לעין . מה רבה היתה השתוממותי , כשהודיעוני שהאשמורה הארץ ישראלית , שאנשיה עלו לראשונה על סיפונה של ,, שרה" בחיפה ושירדה זה עתה מהמשמרת , מסרבת לצאת לעבודה באמתלה , כי אשמורות אחרות הספיקו בינתיים לנוח ועליהן מוטלת חובת הכשרת הספינה לכניסתה לנמל . שלחתי את הקצין בלאס לברר את המצב — האשמורה הארץ ישראלית עמדה על שלה . קראתי לבאייבסקי : ,, לך ואמור להם , " אמרתי ,, , כי עליהם להימצא על הסיפון תוך חמש דקות . זוהי פקודתי הישירה . כמו כן הסבר להם , כי סירוב למלא אחר פקודתי ייחשב כ"מרד ימי" ואנהג כלפיהם בהתאם לחוק . " ידעתי מיהו אשר הסית את הבחורים להתמרד . היה זה ברנשטיין , החניך הששה עשר שקבלתי בארץ ישראל . לחץ רב הופעל עלי , הן מצד אמו של מר ברנשטיין , — שחקנית תיאטרון ידועה בארץ — והן ע"י אישים אחרים , שעשו רבות למען "שרה אי" בשעת ביקורנו במולדת , ואני נאלצתי לקבלו . ברנשטיין כבר שירת כנער הסיפון באניה "הר ציון , " אך "משום מה" ירד או הורד מהאניה . למן הרגע הראשון בו הציג את כף רגלו על סיפון "שרה" ברור היה לי , שלא אשבע נחת מה"צבר" הפראי הזה ! אף אמו התלוננה בפני שאין היא מוצאת כל דרך לרסנו . "ההצלה היחידה בשביל בני , " אמרה , "היא מסגרת של בית ספר ימי עם משמעת הברזל שלו . " קל יותר היה לאלף גור אריה או זאב ערבות מאשר לעשות מברנשטיין ילד " טוב / ' מאידך קשה היה לברנשטיין לערער את הסדר והמשמעת של ספינתנו . לכל מפקד , החל ממפקד האשמורה ועד החובל הראשי היו אמצעים משלהם , כדי לשמור על כך , שהצווים הניתנים ע"י המפקד יוצאו לפועל בדיוק נמרץ . העונש על הפרת המשמעת היה קשה , והוא הלך והחמיר ככל שניתן ע"י קצין גבוה יותר בדרגתו . ברנשטיין התנסה בכל העונשים הנהוגים על "שרה א ,, : '" ישב" שעות על שעות בראש התורן . במשך שבועות עסק בניקוי הסירים במטבח , ישב במעצר ספינה וכוי ) אך כל אלה לא שיברו את עקשנותו . ככל שהחמיר העונש הניתן לו כן התאכזר הבחור כלפי עצמו וכלפי זולתו . היחסים בינו לבין חבריו הלכו והתחדדו ,
|
|