|
|
עמוד:334
תנאי העבודה ב"החלוץ '' היו קשיפ והמשכורות זעומות . גרוע מכל , שאנו אנשי * הצוות העברי ( ובתקופה מסויימת כל הצוות כולו ' ( היינו תלויים בחסדיו של ריבוצקי . מעולם לא קיבלנו את משכורתנו בזמן' והיו ימים שסבלנו חרפת רעב . " החלוץ" ערכה את מסעותיה בין חופי ארץ ישראל' סוריה' לבנון' מצרים וקפריסין והרבה הרפתקות עברו עליה . קורותיה לא הועלו על הנייר מעולם' חוץ ממאמרו של ד"ר גורביץ — "היקיצה הימית " ) "' דבר" ט' סיון תרצ '' ז — ' ( שכבר הוזכר בראשית ' מפר זה . " החלוץ" הטעינה סחורה והסיעה נוסעיה שהסתדרו על הסיפון ובתא גדול שהותקן על הספינה . בתא זה ישנו גם אנו , אנשי הצוות . את האוכל היו מביאים הנוסעים בסליהט וכל '' חמולה" ' או משפחה' היתד , פורסת לה מחצלת , או שטיח' ששימש כחדר שינה וכחדר אוכל . בנשוב הרוח הקלה ביותר היתה ספינתנו מתחילה לרקד על הגלים והנוסעים היו מסתדרים בשורה ארוכה ליד המעקה כשפניהם הולכים ומצהיבים ממחלת ים . רוב רובם של הנוסעים לא נגעו באותם הימים במטעמים ולכן היה הצוות נהנה הנאה מרובה מכל העושר הרב שעבר לרשותנו . בהיותנו בקפריסין יצאה משלחת שלנו בהרכב ארבעה אנשים , ביניהם הקפיטן באייבסקי יוסף יה וכותב טורים אלה' לשלוש המושבות העבריות של פיק"א : "קוקלי * ' " ציולמאנצ'יק '' ו"מארגו . " האיכרים העברים במקום היו רובם צאצאי רוסיה וארץ ישראל . התקבלנו בכל מקום בהתלהבות רבה ובשערי כל מושבה קבלה אותנו משלחת של נכבדי הכפר בלחם ומלח ובברכה למלחי הספינה העברית הראשונה . אחר זה היינו צריכים לבקר בבית ראש הכפר , שם התאספו כל אזרחי המושבה . נוסף לכך היה עלינו לעבור מבית לבית ובכל מקום לטעום לפחות מה שהוא . כך שבסוף הביקור' עמדנו בקושי על רגלינו . בכל מקום דרשו מאתנו , כי נספר על הנעשה ונשמע בארץ ישראל ונרצה על בעית הימאות העברית , — ימאות שטרם היתה קיימת , חוץ מ"החלוץ" שהניפה לראשונה דגל עברי . תכניות וחלומות היו לנו די ויותר ובאייבסקי היה מרתק את שומעיו בסיפורים על עתידה של המדינה העברית ועל הצי העברי ההולך וקם . , החלוץי מילאה גם תפקיד חשוב מאד בפרוץ פרעות תרפ"א — , " נאמר ב '' היקיצה " הימית '' מאמרו של מר גורביץ' — "לא היתה לו באותו זמן לישוב העברי בארץ דרך להתקשר עם חוץ לארץ כדי להודיע על המתרחש . היחסים בין בריטניה וצרפת היו מתוחים . בצפון הארץ התנהלו קרבות בין הצבא הצרפתי לבין צבאותיו הבלתי סדירים של פייצל . הספנים העברים של "החלוץ" קיבלו איפוא הוראה להפליג לבירות ולהודיע משם לחוץ לארץ על המצב בארץ , וזאת הם עשו בהצלחה . היתה זו הוכחה ברורה' שאין לישוב העברי תקומה בלי פתח לים . " מן הראוי להזכיר גם' כי "החלוץ" השתתפה במבצע הצלת פליטי ה"פוגרום" שערכו בני דת מוחמד באחיהם הנוצרים בצור וצידון . הספינה העברית העבירה עשרות משפחות נוצריות מן הלבנון לחוף מבטחים . באחת הסערות הקשות בשנת 1921 נותקה "החלוץ" מעוגניה ונופצה אל סלעי יפו . כל אנשי הצוות' שהיו באותה שעה על סיפונה , הצליחו להגיע אל החוף כשחיה . זה היה איפוא סופה של הספינה העברית הראשונה , שהניחה את היסודות לתחית הספנות העברית בשנת . 1918 האניה העבר אטלנטית העברית הראשונה , לנוסעים ולמשא , שהניפה את הדגל העברי ' היתה "פרזידנט ארתור" ' שנרכשה על ידי קבוצת יהודים בארצות
|
|