|
|
עמוד:333
" ) מרכב ( " בעלת תפוסה של 200 טון , העלתה אותה אל החוף לשם בדק יסודי והתקנת ' מנוע בנזין משומש שנקנה מתחנת חשמל גרמנית בעפולה . מר ליפשיץ נתמנה כמנהל החברה ובנו חיים , — "סרג'נט" ליפשיץ מהגדוד העברי — , קיבל על עצמו את ניהול הענינים האדמיניסטרטיביים של הספינה . בבדק הספינה טיפל המהנדס קטינקה . הספינה הוכתרה בשם "החלוץ" והורדה בטכס חגיגי לים בחיפה . בו ביום הפליגה ליפו ונרשמה בנמלה ההיסטורי של " יהודה הימית . " כעבור יום נחכרה "החלוץ" כדי להסיע את ד"ר חיים וייצמן ומספר קצינים בריטיים גבוהים לפורט סעיד . הספינה יצאה לדרכה , אך למחרת פרצה סערה חזקה והיא נאלצה לחזור לחופי הארץ ולהוריד את נוסעיה בעכו . בשנת 1919 ביקשה "וועדת המים" ( שבראשה עמדו ד"ר גורביץ , קפיטן באייבסקי והמהנדס לויטה ) לקנות את "החלוץ" מידי בעליה , או לפחות לרכוש חמישים ואחד אחוז בחברה , nee ! נמשך זמן רב ובינתיים הגיעו הצדדים לידי הסכם זמני , שלפיו הסכימו בעלי החברה להעלות על הספינה שלושה ארבעה אנשי צוות , לפי המלצת " וועדת המים , " ותמורת זאת צריכה היתה "הוועדה" להשתתף בהוצאותיה וברווחיה . מכיוון של"וועדת המים" לא היה כסף לרכישת "החלוץ" החליטו מנהליה לפנות לקפא"י ( קופת פועלי ארץ ישראל ) ולבקש את תמיכתה הכספית . קפא"י קיבלה את דהצעה והוחלט גם על הקמת "חברת אסדות וספנות חופית" ולהוציא מניות למכירה בארץ ובגולה . כבר סיפרתי לעיל מה עלה להן למניות החברה . כשנתמנה א . ריבוציי ( מי שהיה שר בממשלת אוקראינה אחרי מהפכת אוקטובר ברוסיה ) כמנהל החברה וכראש המגבית הכספית שלה . הכסף לא הועבר לתעודתו או ליתר דיוק , הועבר לקפא"י ו"החלוץ" נשארה בידי בעליה . צוות "החלוץ" מנה שמונה אנשים בהרכב "רב גוני : " מפקד הספינה ( ערב * בצרי , ( סגנו ( כושי סודאני , ( רב מלחים ( ערבי מיפו , ( נער הסיפון ( בנו של רב ההובלה וארבעה אנשי צוות עברים ( שני מכונאים ושני מלחים . ( היה זמן שב"החלוץ" עבדו ששה ימאים עברים , שהיו הימאים העברים הראשונים שהורשו לשרת בספינה פלשתינאית . בין אנשי הצוות העברים ששירתו ב"החלוץ" היו שני רבי חובלים לשייט ארוך — רב החובל באייבסקי ( עליו כבר סופר רבות בספר זה ) וקפיטן דניאל דוידוביץ לוקשין ( מן הצי המלכותי הרוסי ! הוא חזר לאחר זמן לרוסיה הסובייטית ונתמנה שם למנהל נמל גדול . ( שני רבי חובלים אלה מילאו תפקידים של מלחים מוסמכים . נוסף לזה , בתורת מנוען ( מוטוריסט ) ראשון , שרת ב"החלוץ" מהנדס ימי מדופלם , לויטה , ממייסדי "וועדת המים" ולאחר קום המדינה מהנדס ראשי במשרד החקלאות הממשלתי . לפני שנצטרף לויטה לצוות שירת באותו תפקיד המכונן בן אברהם , שהתקין את המנוע והפכו למנוע ימי . לסגנו של המהנדס לויטה נתמנה המכונן ח . קפלן . עוד שני מלחים שירתו ב"החלוץ : " יוספיהו , או כפי שהיינו רגילים לכנותו יוסף יה , " חקלאי " שהחליף את מחרשתו בהגה , וכותב טורים אלה , שהתחיל את הקריירה הימית שלו ב"החלוץ" כמלח מסוג ב . ' המפרשית הערבית , ששינתה את שמה ל"החלוץ , " לא התאימה לתעודתה . המנוע שהותקן בה , היה יבשתי" ומשומש למדי . מבנה הספינה היה רעוע מדי מכדי לעמוד " בפני תנודות . המים חדרו לתוכה בלי הרף ואנו , אנשי הצוות , נאלצנו לשאבם במשאבת יד יומם ולילה . ומובן מאליו , שלהפליג בה , היה תמיד משום סכנה .
|
|