|
|
עמוד:323
מוטורית , שהיתר מהלכת בין צפון ימ המלח לדרומו . היי שט כמה ססינות מפרש וספינות מנוע שהיו שייכות לאפנדי ערבי אחד בשם חאםבון' שהיה מוכן לשתף בחברתו גם יהודים והיה עלי לברר את התנאים לשותפות המוצעת . חיש מהר נתאקלמתי במקום שומם זה . הערבית היתה שגורה בפי ונגשתי לבצע את שהוטל עלי . באותם הימים הגיתי את רעיון ה"ארמדה הלבנה : '' שייטות שייטות של דוגות , סירות וספינות תפלגנה מכל חופי הגולה' לאחר שנוסעיהן ישרפו את כל הגשרים מאחריהם , יקרעו את תעודות זיהותם ויזרום לרוח , וישימו פניהם אל מולדת אבות אבותיהם כדי להתנחל בה ולרשתה . "צועני הים" יקראו להם : ספינתם היא ביתם עד שיעלו על חוף ה"ארץ היעודה . " שום כח לא יוכל לעצרם ולעמוד בפניהם . הם לא יירתעו אפילו מפני לועי הרובים ומכונות היריה שיכוונו לספינותיהם משמרות החוף הבריטיים . יעוד אחד יש להם : לעלות לארץ , להוריד את הדגל הבריטי מעל חומות ירושלים , ולהניף במקומו את דגל ישראל מעל מגדל דוד . את חזון "צועני הים * פרסמתי שנים רבות לאחר מכן , ב 28 ~ בפברואר , 1934 ב"המדינה , " אד עוד שנתיים קודם לכן , ב , 1932 כשנתמניתי לקצין שלטון בית"ר והועמדתי בראש שתי מחלקות ( המחלקה הימית ומחלקת ההכשרה ההגנתית , ( אמרתי בלבי שהגיעה העת להגשימו . אך קשה היה הדבר כקריעת ים סוף , שכן בשנות השלושים נשא עדיין רעיון "צועני הים '' שלי צביון דמיוני . ניסיתי להגשימו , הלכה למעשה , צעדים צעדים . הצעד הראשון היה הקמת "פלוגות שרות ימיות ( פ . ש . י ( . בקנני בית"ר שארצותיהם גובלים עם הים . פלוגות אלו היו צריכות לקבל גם אימוי צבאי בקורס להכשרה הגנתית . תכניתי היתה להקים לאורך חופי הים התיכון מרכזי הפלגה וחניה ל"צועני הים' לעתיד לבוא . במרכזים אלה היה צורך לבנות מספנות לבנין סירות וספינות , להקים מחסני ציוד ותחנות לעזרה ראשונה . הפלגת "צועני הים" מחופי הים התיכון היתה צריכה להעשות קבוצות קבוצות , — מעשר עד עשרים סירות בפעם אחת . בכל סירה — לא יותר מעשרה אנשים , מהם שלושה אנשי צוות מאומנים והשאר — מבוגרי פ . ש . י ,. הנימנים על חיל הפלישה שהיה עליהם לנחות בחופי ארץ ישראל . אנשי הצוות היו צריכים לחזור לאירופה כדי להטעין "משא" חדש של בית"רים . לפי תכניתי היו צריכים לשוטט בקווי ההפלגה של "צועני הים '' ספינות מנוע גדולות , כדי לספק להם את המזון , העזרה הרפואית הנדרשת וכיוצא באלו דברים . עמדנו להקים בחופי אירופה ומזרח הים התיכון תחנות ביניים ל"צועני הים '' בהן תוכלנה ספינותיהם להצטייד בכל הדרוש להמשך הפלגתם , ' לעבור את הבדק הדרוש , ובימי חורף קשים אף למצוא פרנסה לשעת הדחק . ידוע ידעתי , כי הגשמת תכנית "צועני הים" תדרוש הוצאה גדולה , אך הוצאותיה יהיו כאין וכאפס לעומת ההון העצום שהושקע בספינות המעפילים של המבריחים המקצועיים . יתירה מזו : חזקה היתה אמונתי , כי יקשה לשלטונות הבריטיים פי כמה להלחם בעליה המונית ואנרכית של "צועני הים" מאשר בעליה מאורגנת באניות גדולות , ומה עוד שלא רבים היו בעלי האניות שניאותו לסכן את כלי השייט שלהב , אם גם קיבלו בעד שרותם הון רב . כן ברור היה לי , כי הרומנטיקה של "צועני הים * תכבוש חיש מהר לא רק את לבבות הנוער הבית"רי , אלא גם רבבות מבני הנוער האחרים שיתגייסו לעלומ למולדתם . חברי השלטון ונציבויות בית"ר הטילו ספק במעשיות תכניתי . הם חששו , כי סירת מפרש קטנה לא תצליח להפליג למרחק כה גדול — מחופי צרפת , ספרד , או
|
|