|
|
עמוד:317
מעל גבו . במקום זנב ענד היצור המוזר שובל ארוך של כלה עשוי מלמלה עדינה ועליה עיגולי תכלת זעירים . לא האמנתי למראה עיני . עצרתי את נשימתי ושכבתי על המים בלי נוע . כנראה שאף אני עשיתי רושם רב על "טווס המים . " הוא התקרב אלי והסתכל בי בסקרנות דרך זכוכית מסכתי . תפסתיו בזנבה אד הוא התחמק ממני בתנועת חן , הקיף הקפה אחת את האגם וחזר לחלון המסכה שלי . כך הסתכלנו איש ברעהו מספר דקות . לפתע הגיחו מבין הסלעים עוד זוג "כלות ים" והאגם הפך לגן פורח נע ... לא ידעתי אז כי היו אלה " דגי השמש" ולא הבינותי מה רבה הסכנה שנקשפה לי מ"פלירט" זה עם היפה בדגים . כן מצויים באילת צדפים ארסיים . צדף ה"טרידאקנא גיגאס , " שמשקלו מגיע עד רבע טון . שולי הקשוות שלו חדים' וברגע שתכניס ביניהן את רגליך או את ידך , ייסגר הצדף ויכרות את האבר כבמספריים . בשרו של צדף ה"טרידאקנא" טוב למאכל . כדי להשלים את רשימת האזרחים התת ימיים באילת , יש להזכיר גם את קיפודי הים . בים סוף מזויינים הקיפודים בקוצים חדים המגיעים עד חצי מטר האורך . הם שורצים בכל שטחו של מפרץ אילת — מכסים את סלעי האלמוגים , מסתתרים בתוך נקבים , וסתם יושבים להם על קרקע החול של הים . לעתים אתה נפגש בריכוזי קיפודי ים , המשתרעים על עשרה מטרים מרובעים ויותר . קיפודים אלה היקשו מאד את עבודתנו מתחת לפני המים . בעבודתנו באילת סבלנו גם מחוסר ציוד מתאים . אמודאי , היורד לעומק רב , יש להעלותו בזהירות אל פני המים . הנה , למשל , עליה מעומק של 40 מטר נמשכת בדרך כלל למעלה משעה . אמודאי המועלה בחפזון רב מדי עשוי לקפח את חייו מחמת הבדלי הלחץ בין שכבות המים השונות . כדי להחיש את העליה מתקינים על סיפון הספינה תא מיוחד להקטנת הלחץ . לי , כמובן , לא היה תא כזה , ויוג'ין , האמורא * שלנו , היה נוהג להקטין את הלחץ בהדרגה על ידי כך , שהיה מהלך על קרקע הים ועולה אט אט מעומק רב יותר לעומק קטן יותר , כאילו היה מטפס על הר . תחבולה זו הספיקה כל עוד התנהל הכל למישרין , אך מה תועלת בה כשנתקל האמודאי בכריש , או דג משור , או כשצינור האוויר נסתם לפתע , או כשמשאבת האוויר מתקלקלת ... יום אחד צלל יוג'ין לעומק של 30 מטר והתלונן על מחסור באוויר . מיד החלו אנשי הצוות לסובב את גלגליה הכבדים של המשאבה , אך , כנראה , שגם במשאבה חלה תקלה , כי יוג'ין לא חדל מלהתאונן בכל כוחותיו האפסים והולכים על חוסר אוויר . — " אני נחנק" חזר ואותת בלי הרף . העלינו אותו אל הסיפון במצב של התעלפות ובקושי הצלנו את חייו . שתי מטרות היו לנגד עיני בחקר קרקע הים במפרץ אילת : מטרה כלכלית ובמידת האפשר — מטרה מדעית . מבחינה כלכלית התענינתי במיוחד בצדף הגר גיל ( טרוקאס ) לתעשית כפתורים . את צדף ,, ד . גרגיל" היו מביאים לישראל מחוץ לארץ במחיר 600 דולאר הטון . את ה"גרגיל" מצאתי לכל אורך החוף המערבי של אילת . הוא חי בעומק קטן ( בין שלושת רבעי מטר עד שלושה מטרים , ( בעיקר על סלעי סיד שטוחים . לא היה סיפק בידי לקבוע באיזו כמות ניתן להפיקו בשטח החוף . את צדף הפנינה גיליתי על חוף הים ומכאן ניתן להסיק , כי הוא נמצא גם במימי מפרץ אילת . גם בספרותנו העתיקה מוזכרים מקומות שדלו בהם פנינים — במפרץ אילת ובים סוף . יום אחד התבקשתי ע"י וועדת הנגב והערבה לבדוק את מצב "מעונות *
|
|