|
|
עמוד:316
זה אין לו אלא לקרוא "שמע ישראל" ולצפות לחסדי האל . פעמים מגיע אורך זרועותיו לשמונה מטרים 1 ואם גדעת את זרועו האחת , מיד יחבקו בזרועות הנותרות . ולאורך הזרועות נמתחות שורות שורות של מוצצים , הדבקים בגוף הקרבן ומתחילים למוץ את דמו ... במקומות שאורבת בהם סכנת תמנונים' ואשר לא הותקנה בהם רשת מגן , מורידים שני אמוראים בעת ובעונה אחת , כדי שישמרו זה על זה . פעמים הועלה קרבן התמנון יחד עם המפלצת על סיפון האניה , אד הללו מקרים נדירים הם . באילת אין . כנראה , תמנונים מהסוג הנזכר לעיל , אבל תמנונים קטנים יותר , re , שזרועותיהם מגיעות עד שלושת רבעי מטר , — שורצים במפרץ אילת במספר רב , והם דרים לרוב בין סלעי האלמוגים . בימי עבודתי בין סלעי האלמוגים , — מתחת למים , — נפגשתי לעתים קרובות עם תמנונים פנים אל פנים . נכחתי גם בקרבות שהתנהלו ביניהם . את סיבת המריבה לא עלה בידי לברר , — אולי איזו תמנונית חמודה , גרמה לקרב אחים זה ואולי בעיה כלכלית מעמדית הביאה להתנגשות אכזרית זו , — אך המראה היה מרהיב עין : זוג התמנונים דבקו איש ברעהו , נסוגו אחורה , עמדו זה מול זה , כעכבישי ענק , ושוב התקיפו זה את זה בהתקפת ,, אמוק , " כאשר שש עשרה זרועות נחשים מתפתלות ביניהן . בפעם אחרת , כשהייתי עסוק בעקירת "אלמוג מניפה" נהדר במוט ברזל שאחזתי בידי , הרגשתי לפתע שדבר מה לח וקר נוגע בגופי ! פניתי אחורה — זוג זרועות שחורות מכוסות במוצצים לבנים היו מושטות לקראתי . התמנון הגיח מבין סלעי האלמוגים , מתוך מערה שפתחה הוסתר ע"י קיפודי ים . הוא הסתכל בי בעינו ה"ציקלופית" וסקר את תנועותי . .. קשה לתאר את רגש האדם הנפגש במבט מקפיא דם זה . אולם התמנון לא היה מן הגדולים ; "דגדגתי" אותו במוט הברזל שבידי והוא אסף את זרועותיו וזחל חזרה למערתו . במשך הזמן התרגלתי אל התמנונים ולא הייתי שם עוד לב אליהם . " דגי המסור '' ו"דגי החרב , " אף הם נמצאים בים האדום . אורך ה"מסור" מגיע לשני מטרים . דגים אלה מסוכנים לאדם , בפרט לאמוראים , לא פחות מן הכרישים . " בנטירה" אחת חותך ,, דג המסור" את צינור הגומי בו קשור האמודאי למשאבת האוויר והספקת האוויר נפסקת . גם "דגי המסור" וה"חרב" מופיעים מפעם לפעם במימי מפרץ אילת . לא יותר נעימה הפגישה עם ,, חתול הים , " או ,, דג השטן , " כפי שמכנים אותו האנגלים . ואמנם גם לדג זה צורה של מפלצת איומה . הדג דומה בצורתו החיצונית לעטלף . אחד מהם נלכד במפרץ אילת ומשקלו הגיע כמעט לטונה אחת . את עורו וסנפיריו הקידמיים אפשר לראות עוד היום במוזיאון התת ימי שהקימותי באילת . " חתול הים , " בעל קוץ חד ובתוכו ארס , מסוכן אף לאדם . בהפגשו עם יריב הוא תוקע בו את חודו והורגו בארסו . לבשרו של "חתול הים" טעם של עגל . מלכת היופי של דגי האלמוגים בים סוף היא בלי ספק ,, דג השמש , " אך גם זו מסוכנת עד מאד — מפאת הארס הטמון בתוך עצמות סנפיריה . בפעם הראשונה עשיתי הכרה עם "דג השמש" כאשר שחיתי מעל אגם תת מימי נפלא , מוקף סלעי אלמוגים מכל הצבעים . פני היו מכוסים במסכה . שיירות דגי אלמוגים מכל צבעי הקשת עברו על פני . היו להם פרצופים מוזרים בדמות חזיר , תוכי , עכבר שופר וכוי . לפתע במרכז האגם הופיע יצור נפלא : גופו היה מכוסה פסים אדומים , כחולים לבנים , ופסי זהב . הוא הניע לאיטו את כנפיו סנפיריו הססגוניים — שלושה במספר — שניים מצדדיו ואחד
|
|