|
|
עמוד:309
בעומק של 90 רגל . ( " כן היה לה בשותפות עם עוד ימאי אחה ספינה בעלת תפוסה של 60 טון עם מנוע דיזל חדש ועם מנוף מונע להרמת משאות . ב 3 באוגוסט 1949 נפגשתי באמצעות ידידי סגן אלוף אשל' עם מר צ'יזייק , ' מנהל "ועדת הנגב והערבה" שליד משרד ראש הממשלה . הגשתי לו את תכניתי . ' לניצול אוצרות ים סוף" ' שהצעד הראשון בה היה חקר האפשרויות לשליית צדף , ספוג' אלמוגים' פנינים ועוד . הצבעתי לפניו על הקשרים שיש לי בצרפת ובאיטליה והצעתי להזמין לארץ שני אמודאים ומומחה מאיטליה ( נתכוונתי לקפיטן פוסקו . ( מר צייז'יק גילה ענין בתכניתי והבטיחני לחזור ולדון בה לאחר אישור תקציב מחלקתו לשנה הבאה . כעבור חדשים מספר נפגשתי עמו בשנית והצגתי לפניו את הקפיטן פוסקו , שהגיע לארץ' כפי שסיפרתי לעיל' כאורח מחלקת הדייג הממשלתית . באותו מעמד הודיעני מר צ'יז'יק' כי אושר התקציב החדש לוועדת הנגב וכי הוא מעונין בביצוע תכניתי בהקדם . אף על פי כן לא שמעתי ממנו עד ינואר ' 1951 ובינתיים ( בנובמבר ( 1950 הגיעתני הבשורה הנוראה על האסון שפקד את אלכסנדר רום . בראשית נובמבר 1950 קיבלתי בדואר מעטפה עבה . מעברה השני היתה כתובתה של הגברת רום . לבי ניבא לי רעות : "אלכס איננו עוד בחיים — / ' נאמר במכתבה — " האסון קרה בדיוק ביום הולדתו ... חיכינו לבואו מהעבודה — אני , העוגה עם עשרים ושבעה הנרות , בקבוק שאמפאניה בדלי קרח' זר שושנים ונשיקותי ... הוא לא חזר ... במקומו באו חבריו האמודאים . הם עמדו בפתח הדלת כשראשיהם מורכנים — הבינותי ... " חלמנו שנהיה יחד אתך באילת ונחפש אחר אוצרות ים סוף . בינתיים קיבל אלכסנדר , רשיון להעלות מטמון מקרקע הים — מטמון זה נמצא באניה שטבעה לפני כמאתיים וחמישים שנה . הוא התחיל כבר בהכנות " ... מה קרה בעומק 60 מטרים ויותר לא ידע איש לספר — את רום העלו מקרקע הים ללא רוח חיים . הגברת רום נשארה גלמודה בעולם' בלי אמצעים למחייה ובלי רצון לחיות . עתה' לאחר מות בעלה היהודי ' יכלה גברת רום לחזור לחיק משפחתה האצילה באנגליה' אך על כך לא חשבה באותה שעה . פניתי לבארון גי דה רוטשילד וביקשתיו להגיש לגברת רום את כל העזרה האפשרית . הבארון נענה לבקשתי . בגלל עיכובים שונים לא ירדתי לאילת אלא ביולי ' 1951 ובבואי שמה כבר מצאתי את אנשי הצוות שהועמדו לרשותי ' ביניהם את יוג'ין' בוגר בית הספר לאמודאות ולדייג שהוקם במרסיי על ידי הליגה הימית העברית בצרפת . כפי שסיפר לי , הוא השתייך לקואופרטיב האמודאים "שולה הספוג , " שכל חבריו היו בוגרי בית הספר הימי לאמודאות של רום . אלכסנדר רום חלם על כך שיהיה האמודאי העברי הראשון שיצלול למעמקי מפרץ אילת' הגורל רצה אחרת — היה זה תלמידו של רום' שירד לראשונה לקרקע מפרץ עציון גבר . אנשי הצוות הקדימוני בשבוע ימים . מצאתי את האמודאי , הטלפוניסט והפועלים , שגויסו מאנשי המקום לצוות שלי ' כשהם סרוחים על מיטותיהם במלון " ים סוף" ( מלון זד . שימש בימי הטורקים כתחנת משטרה והיה מיועד בעיקר לאורוות סוסים . ( — / 'Monsieur" פנה אלי האמודאי לאחר שהצגתי את עצמי ,, — , אין אנו מוכנים
|
|