|
|
עמוד:306
כאמור , למרות גידולו המהיר של צי הדייג העברי , הפרטי וההסתדרות 1 גם יחד , למן שנת 1942 ועד קום מדינת ישראל , ולמרות ההשקעות הגדולות , שהושקעו בענף זה בימי המלחמה מתוך תקרה לקבל רווחים , היתה עלית כמות הדגה שניצודה ע"י דייגים עברים בתקופה זו איטית מאד . ומצב זה נמשך גם לאחר קום המדינה , בשנת 1951 הוזמן קפיטן פוסקו לבקר בישראל כאורח המחלקה הימית של ממשלת ישראל . ההזמנה באה כהוקרה על העזרה שהוא הגיש לשליח המחלקה בקניית םפינות דייג באיטליה . בעזרת פוסקו , שעמד באותו זמן בראש הדייג מטעם ממשלת איטליה , עלה בידי השליח הישראלי לא רק לרכוש את הספינות המתאימות , אלא גם לחסוך כמה מיליונים לירטות . בעת שהותו בארץ עבדתי בחקירה תת ימית באילת מטעם ועדת הנגב של ממשלת ישראל . ניסיתי לשכנע את פוסקו , כי יסכים להישאר בישראל לפחות לחצי שנה , כדי לעזור למחלקת הדייג הישראלי להעמיד את הענף הכלכלי הזה על הרמה הנאותה . " בענף הדייג החופי והדייג במים עליונים לא היתה עליה ניכרת בשלוש השנים האחרונות — , " כתב מ . שביט , מנהל מחלקת הדייג במשרד החקלאות של ממשלת ישראל , בשנת 1954 ( ראה מאמרו ,, על הדייג במדינתנו" חוברת "המפעל הימי ' הישראלי ובעיותיו , " הוצאת חי"מ , תשי"ד ,, — , ( ענף הדייג במכמרות ( דייג במים עמוקים , — י . ה ( . גם הוא נשאר , מאז שנת תש"י ( 1950 ) ללא שינויים גדולים , פרט לשנה האחרונה תשי"ג , שבה היתה עלית מד ! . הדייג במרחקים 1 חוסל בסוף שנת תשי"ב . ( 1952 ) מספר הדייגים וכלי השייט לא גדל כמעט מאז תשי"א . ( 1951 ) " תופעות יסוד אלה — , " נאמר להלן , — "עומדות בניגוד בולט להתהוות הדינמית של המשק הישראלי בכללו ובהשוואה להתפתחות מפליאה של כל ענפי החקלאות . '' זה היה מצבו האמיתי של הדייג העברי בשנים לאחר קום מדינת ישראל . מאותו מקור אנו למדים , כי כמות הדייג שניצודה בשנת תש"י 1950 — ( כולל הדייג החופי והדייג במים עליונים , ( לא הגיעה אלא ל 607 . 1 טון , בעוד שבשנת 1942 היתה כמות הדייג העברי 407 טון , ובשנת 600 — 1944 טון . משמע שבמשך שש שנים רצופות לא חלה כל תזוזה בהתפתחות הדייג העברי בישראל . לדעתו של הקפיטן פוסקו אפשר היה תוך זמן קצר להפוך את הדייג העברי בים התיכון ובים סוף לאחד מענפי הכלכלה הרנטביליים ביותר במשק הישראלי . לדעתו אין הספינות וציודן מתאימים בהחלט לדייג במים עמוקים . המכמרות אינן מושקעות לעומק הדרוש , חסרות מפות באטומטריות לדייג ועוד אביזרים חיוניים . הצגתי את הקפיטן פוסקו לפני מנהל ועדת הנגב , מר יצחק צייז'יק . הוא נפגש גם עם מר תישבי , מנהל מחלקת המסחר והתעשיה של ממשלת ישראל , ונתקבל בסבר פנים יפות על ידי אנשי מחלקת הדייג הישראלי . הכל התלהבו מדבריו ומאישיותו והבטיחו להזמינו רשמית מטעם ממשלת ישראל . פוסקו חזר לאיטליה ושם ציפה להזמנה , שלא באה מעולם . הרי שמו היה קשור בבית הספר הימי בצ'יביטאווקיה , שהפך בעיני אנשי המפלגה השלטת בישראל לשם נרדף לחלוצי הדייג העברי ולבית"ר ! ולא עוד אלא שבשעת ביקורו הביע פוסקו לא אחת את השתוממותו על כך שאין מנצלים את חניכיו במידה הראוייה לפיתוח הדייג .
|
|