פרק י"א תחית הדייג העברי

עמוד:299

" השם "פיניקיה" ניתן לר , על שם יורדי הים הצורים והצידונים — בעלי "הים הגדול — / ' שלפי סברתם של מלומדים היו עברים . הפלגתה הראשונה ( אוגוסט ( 1937 הוקדשה לסיור "איכטיולוגי" , ( לימוד תנאי הדייג ) לאורך החוף המזרחי של ים התיכון . סערות רבות ביקשו להתנכל לה . יום אחד טבעה לידה אניה גדולה , ואילו "פיניקיה '' התגברה על הרוח והגלים , ויצאה מן הסכנה בשלום . על האדריכל מ . פלינר ועל הקפיטן באייבסקי כבר סיפרנו קודם לכן . מן הראו * להוסיף רק פרטים מספר על השלישי בין בוני הספינה . הרפתקאות רבות עברו עליו עד שהגיע לארץ . הוא עסק בהברחת נשק מצרפת לאחת מארצות מזרח אירופה , בה עמדו להתחולל פרעות ביהודים . יום אחד נפצע קשה מכדור שנפלט מאקדחו וכבר נחשב למת , והנה לפתע הוא מופיע בריא ושלם בארץ ישראל . מאלינוב נמנה גם על מייסדי אגודת "רודי גל" בפאריז . כיום הוא משרת גמהנדס ראשון בחברת צי"ם . סופה של "פיניקיה" היה כסוף המפעלים שקדמו לה . לא היה לבעליה ההון הדרוש כדי לקיימה . חסרים היו גם דייגים מוסמכים שיאותו לעבוד , לפחות במשך שנה אחת בתנאי רעב ותלאות שבהם עבדו באייבסקי ומאלינוב . והמוסדות לא היו מוכנים לתת לענף הדייג אשראי . בסוף שנת 1939 הביא בעל הון יהודי מגרמניה ספינת דייג לארץ . מטענה היה ארבעים טון והיא היתה מצויידת במנוע בעל 110 כוחות סוס . ניתן לה השם "עליזה . " פרישר ואברמוביץ ( מבוגרי ההכשרה המקצועית לדייג בצ'יביטווקיה ) עבדו בצוותה . לניהול עבודת הדייג הוזמן רב חובל גרמני שהשתמש בשיטות הדייג הנהוגות בים הצפוני ובים הבאלטי . לאחר שסבלו בעלי "עליזה" הפסדים ניכרים' היה עליהם לחסל את המפעל . בשנת 1937 התעוררה "הסתדרות העובדים הכללית" לפעולה בשטח הדייג . ב 12 לאפריל של אותה שנה ניתן מטעם רושם החברות הממשלתי אישור ל"חברת נחשון בע"מ " לעסוק בימאות לכל ענפיה . לאחר זמן ריכזה חברת "נחשון" את פעילותה בשטח פיתוחו של הדייג "הפועלי — , " אולם בשנה הראשונה לקיומה טיפלה רק בעבודות הנמל השונות . שלא כחלוצי תחית הדייג העברי לא סבלה חברת "נחשון" ממחסור . מראשית היווםדה נעזרה בכסף ובתמיכה צבורית לא רק על ידי ה"הםתדרות הכללית של העובדים העברים , " אלא גם על ידי המחלקה הימית של הסוכנות ( שהשלטון בה היה נתון בידי מנהיגי מפא"י ומר דוד רמז ובר כוכבא מאירוביץ בראשם . ( התמיכה ב"נחשון" נתכוונה , כמובן , לכבוש מידי היוזמה הפרטית את ענף המשק החשוב הזה ולשעבדו למוסדות " מעמד הפועלים המאורגן . " בחוברת ,, רוח הים" מאת דוד רמז ( בהוצאת ,, החבל הימי לישראל , " תל אביב » תשי"ב ) במאמרו "נחשון" ( מסיון תרצ"ז , ( נאמר בין היתר : "נחשון לשם מה ? לשם סעד משקי נוסף , סעד משלים לשיט ולדיוג חלוצי וכן לעבודת החופים ... ריכוז ההשקעות שכבר נעשו וגיוס אמצעים נוספים לפעולה ימית משקית — אלה הן התעודות ל"נחשון" כפי שהוגדרו בהחלטת מועצת ההסתדרות הל"ח : המועצה מכירה את ראשית הכיבושים ההיסטוריים של הישוב וציבור הפועלים המאורגן במשק הים על ענפיו השונים' ומחליטה על ריכוז הפעולה בחברה מיוחדת לעבודות ים ברשותה של חברת העובדים ... לפיכך

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר