|
|
עמוד:287
ללא כל תשלום שכר . דברים אלה שהשמעתי באוזני ואסקה הביאו לריב ביבי לבין באייבסקי : — "אתה מתייחס יחס זעיר בורגני טיפוסי לעובדים" — אמר הזקן . ' " אם תשלם לו מיל אחד נוסף — / ' השיבותי לו ברוגז , — "סופך שאתה מאבד את הקצין הראשון שלך , כי בו ברגע אני חוזר לתל אביב . " האיום השפיע , ואםקה סיים את התקנת המנוע למועד הקבוע . גם הנגרים כילו מלאכתם וסוף כל סוף הגיע היום הגדול לערוך את הפלגת הנסיון . הים היה שקט והמנוע פעל בדייקנות * של שעון . ואסקה לגם לכבוד המאורע כמה כוסיות' וגם החביא בחדר המכונות בקבוק אראק נוסף' לכל מקרה של צורך . אך לא עברה שעה קלה ולפתע הגיעו לאזנינו קולות מוזרים של חריקות וגניחות . המנוע האיט את מהלכו ולבסוף נדם קולו כליל . שלל קללות פרץ מגרונו של "ואסקה מיכניק" — ומה שלא ייאמר על ואםקה' הרי במה שנוגע ל"לקסיקוך' הימי לא היה כמוהו ! ואפילו באייבסקי שהיה ' מגדולי המומחים בשטח הפיוט המיוחד הזה' שכח מכל ענין המנוע' והאזין בחרדת קודש ללשונו העסיסית של ואסקה . ברם' קללותיו של ואסקה לא השאירו כנראה כל רושם על המנוע' כי כן זה האחרון נשאר דומם ורוגע' וכל מאמציו של ואסקה להחזירו לחיים היו לשןא . העלינו את המפרשים וחזרנו לנמל . למחרת שוב פורק המנוע ליסודותיו' ונתברר שעלינו להחליף את אחד מחלקיו . דווקא חלק זה לא נמצא לקניה בשום מקום ונאלצנו להזמינו באחת המםגריות . וכד שוב חלף' עבר הזמן ויחד עמו אזל והלך כספנו זירד הלוך וירוד מצב רוחנו . ויתרנו על חדרנו הקטן בחיפה ועברנו לדור ב"ציפור הקרח . " גם באייבסקי נפל ברוחו . נראו ? היה לו' כי הגורל רודף אותו לכל שהוא פונה במאבקו להחייאת הימאות העברית . יום אחד הודיעני באייבסקי ' כי הוא יורד לנמל "להסדיר אי אלה ענינים . " " קפיטן" — אמרתי ומבטי אמר את השאר . — "בחיי הבתולה הקדושה ובחיי אשמדאי" ' נענה באייבסקי — ' "נשבע אני לך' כי בעוד שעה אחזור . " ידעתי ' כי גרונו יבש ונפשו מרה עליו ; כלום יכולתי למנעו מלהרגיע את סערת רוחו במשקה ! באישון הלילה העירוני קול צעדים כבדים ומהוססים על הסיפון' ומיד נשמע קולו של באייבסקי : — "כל אנשי הצוות אל הסיפון — היכונו להפלגה " ! החבריא התחילה מתעוררת , קפצתי ממשכבי ועליתי אל הסיפון . " צ'יף '' ( קצין ראשון — ' ( פנה אלי באייבםקי בנימוס רב' "צווה להניע את המנוע והכן את העוגן להרמה . סידרתי את הניירות ואנו מפליגים ללא דיחוי . " " לאן — " ? שאלתי בתמהון . " להונולולו — ' ענה המפקד חטופות . ' " שכב לישון' זקף / — הפצרתי בו' "נפליג בבוקר . " " אינני זקן" ' אלא מפקד 'ציפור הקרח — " ' זעק הקפיטן באייבסקי " — ' ועליך למלא את פקודתי — הבינות " ? השיב נמרצות . ניסיתי לשכנעו' שיקשה עלי למלא את פקודתו ולהניע את המנוע הנמצא על החוף כשהוא מפורק לחלקיו . בינתיים עלו על הסיפון יתר אנשי הצוות' נתיצבו סביבנו ונהנו הנאה מרובה מהדו שיח בין המפקד לסגנו . אי ציות לפקודתו הוציא אותו מכליו : — "ובכך — אמר' — "הכרזתם על מרד . יש בדעתי להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותי" ' ובתוך כך התחיל מחטט בכיסיו . אף שנשק' כמובן' לא היה לו .
|
|