|
|
עמוד:283
" הבינותי — / ' אמרתי בלי התלהבות יתרה . בטוח הייתי כי ד"ר אליהו לא יתן לנו אפילו פרוטה אחת לרכישת המפרשית . " ואם הבינות — / ' האיץ בי באייבסקי בקוצר רוח , — "ובכן אז מה אתה עומד כמו ... הרי אמרתי לד כי הד"ר מחכה לנו . " לא נשארה בידי הברירה אלא להיגרר אחריו . פקודה היא פקודה , ובאייבסקי הרי היה מפקדי בביה"ס הראשון למדריכי בית"ר בארץ ישראל ! המכון לרנטגן של ד"ר אליהו נמצא בשדרות רוטשילד . האחות הודיעה לו על בואנו ומיד נכנסנו לחדר עבודתו של הד"ר . מיד לשבתנו פתח באייבםקי במסע השכנוע והפליג אל האופקים הרחוקים של חלומות העתיד . ובסיימו את דבריו ניסיתי אף אני להוסיף טענות משלי ולהחדיר בלב ד"ר אליהו את ההכרה , כי אמנם כדאי וכדאי להיות אחד ממניחי היסוד לדייג העברי בארץ . לאחר שעה באנו לידי הסכם מלא בכל הנקודות — הסכם בין ד"ר אליהו , האידיאליסט הנלהב לרעיון הציונות המדינית' לבין באייבסקי , החולם והלוחם לתחית הימאות העברית . יש להוסיף , כי הד"ר אליהו היה יליד קורפו , אותו האי היווני שהוא בחזקת פנינת היופי של הים האיגאי , וכידוע קורפו הוא אי דייגים , ואולי הכריעה גם עובדה זו לטובתנו . ברגע האחרון , לאחר שקמנו ללכת , קראני ד"ר אליהו לחדר הסמוך ושאלני בלחש : ,, — הן יודע אתה בוודאי שבאייבסקי להוט מאד אחר המשקה , האין אתה חושש פן יקרה לה לספינה משהו בשעה שיהיה הוא בגילופין " ? " טעות היא בידך" — אמרתי לד"ר , כאילו הפלגתי כל ימי חיי בימים בפיקודו של באייבסקי — , "בשעת ההפלגה אין הוא שותה אלא H 2 O ( משמע , מים . " ( דברי נכנסו ללבו וההסכם נחתם . עוד בו בערב ערכנו הילולה לכבוד המאורע , ועד שעה מאוחרת הסבנו באחד מבתי המרזח הערביים ביפו ולגמנו "אראק , " כשבאייבסקי אינו חדל מלגולל לפני תכניות לאחרית הימים . לא יצאו אלא ימים מעטים והחלום הפך למציאות . הספינה , שסיפר לי עליה באייבםקי אמנם היתה ספינה של ממש , במציאות , ורכשנוה בכספיו של ד"ר אליהו . המפרשית נרשמה בנמל יפו בשם האנגלי שניתן לה על ידי באייבסקי : "קינגספישר , " ומי שהוא מן ה"ידענים" תירגם את השם הלועזי לעברי : "ציפור הקרח . " גם שמה העברי של ספינת הדייג נרשם בתעודת הזהות שלה . כדי להתמסר לעבודת הדייג החליט באייבסקי להתפטר מעבודתו בתחנת החשמל של רוטנברג , שם קיבל משכורת קבועה כמכונאי . היה זה קרבן גדול מצדו . הוא אף ידע , כי הוא ממיר את חייו השקטים ואת פרנסתו הבטוחה בחיי רעב וסבל , אך הוא לא היסס כלל , אמר ועשה . "ציפור הקרח" לכדה את נפשו כליל . נגשנו לגיוס הצוות . באייבסקי קיבל על עצמו את הפיקוד ואותי מינה משום מה לקצין ראשון שלו . למה העניק לי את הכבוד ואת התפקיד הנעלה הזה לא אדע , אך עובדה היא כי הפכתי בךלילה לסגן רב החובל של ספינה ממש : — מפרשים , תרנים ואפילו עוגן ! לאחר ימים אחדים העלינו על סיפונה של "צפור הקרח" עוד שלושה אנשי צוות : מכונאי ( אף כי מכונה טרם הרכבנו על ספינתנו ) ושני מלחים . את שמו של המכונאי לא אזכור עוד , רק את כינויו "בורקה החלוד / ' והיו שקראו לו
|
|