פרק י"א תחית הדייג העברי

עמוד:280

פה בארצנו , עצמו עיניהם מראות את החטא אשר חטאו הפעם — חטא גדול מנשואי איך אפשר הדבר , שהבן לא הבינו , כי האדישות הקרה הזאת' דווקא ביחס לעשרת הדייגים האסטרכנים , תתנקם בהם ביום מן הימים בנקמה גדולה שבעתיים ... ? הרבה טעויות נעשו בישוב ... אלפי ידים חזקות מתהגרות מארצנו שנה שנה באשמת מנהיגינו . אך המעשים המוחשים שנעשו בכל זאת במקומות שונים , על ידי אותם המנהיגים , האדמה הרבה אשר נקנתה על ידיהם ובהשתדלותם , המושבות אשר נוצרו ברצונם ובמרצם — כיפרו את עוונותיהם השונים ויסולח להם . לא כן במעשה האסטרכנים . " ,, פה זהו רעיון חדש שבא יחד אתם ארצה ישראל . פה זהו אופק אשר לא שיערנוהו מזה אלפיים שנה ואשר נפתח לפנינו פתאום ... רעיון חדש , רעיון נאצל הביאו לנו אנשי אםטרכן , אנשים פשוטים הם , דייגים אשר לא חזו אולי גדולות , אנשי ים אשר הרוויחו את לחמם בעבודת מים . זוהי לנו היהודים גדולתם , עבודת המים היא אשר תהווה מציאות חדשה , חדשה לגמרי , עבור עמנו בכלל ועבור חלק עמנו שבארץ ישראל בפרט . " " אה ! אילו היינו ככל העמים , כי עתה לא היה בכלל מקום למאמר הזה . כמו שבכל העמים יש עובדי אדמה ועובדי מים , כן גם עמנו היה נחלק לעובדי אדמה ולעובדי מים , ואילו עם היינו באמת , כי עתה גם לנו היו דייגים , מלחים , חובלים וכל אותם החיים הסואנים המתרקמים על ידיהם ומסביב להם ... יש לנו אכרים ויש סוחרים , יש פועלים מכל המינים ויש אומנים שונים , יש מורים ויש אפילו בטלנים — רק לא אותו יסוד חשוב , לא דייגים , לעמנו , לא אנשים אשר מקור פרנסתם הם המיט והים הגדול והרחב ... ? ואנו בוחרים הננו לעמוד מנגד , לחבוק ידיים כלפי הים , להתייחס אליו כאל זר , כאל נכרי מבלי הבין מהותו , מבלי האזין להמון גליו , וכשבאים אלינו א נ ש י י ם לעוררנו מאדישותנו החוטאת מחזירים אותם , על פניהם , לארץ ממנה נמלטו . " " עלינו לאהוב את הים , יען גם עתידנו אנו , עתידנו הכלכלי עליו . עלינו ליצור מרכזי דייג כמו שיצרנו מרכזי נטיעה וזריעה . עלינו להרבות בישובי דייגים על שפת הים כמו שהשתדלנו כבר בריבוי כפרים חקלאיים ... " ים , ים — " ! מסיים בן אב"י את מאמרו , ,, — זו צריכה מעתה להיות קריאתנו ' " החדשה , ואם ברגע של עיוורון ואדישות לא קבלנו בזרועות פתוחות את הדייגים העברים הראשונים , אשר באו עדינו ברעיונם הגדול ובתכניתם הנשגבת , ואם ברגע של התחזרות הגלות לתוך דמינו עוד הגדלנו את החטא ונשלחם מאתנו לבלי רחמים , — עלינו להתאושש בעוד מועד ולקרוא בקול גדול : — הדייגים מאסטרכן , נא שובו ! שובו , שובו אלינו והיו בקירבנו . שובו ותנו לנו אנשי ים נ * אך הדייגים מאסטרכן לא שבו אלינו , וקריאתו של איתמר בן אב"י נשארה כקול קורא במדבר ולא החרידה את המוסדות משאננותם , עד שקמו חלוצים בודדים , שהחלו בסלילת הדרך לתחית הימאות והדייג העבריים . בתום מלחמת העולם הראשונה נוסדה "ועדת המים" ביוזמתם של ד"ר גורביץ והקפיטן באייבסקי , ואגודה זו היא שהעלתה לראשונה את בעית הדייג החופי בארץ ישראל . " ב — , " 5 . 10 . 1919 מספר ד"ר מ . גורביץ במאמרו ה"יקיצה הימית" ,, ) דבר" מ ט' סיון תרצ"ז — , ( יצאתי עם המנוח צ'רקםקי ז"ל לימה של תל אביב לדוג " ב"חבל חכות . " מדבר חולות הבדיל אז את תל אביב הקטנה מהנהר שלה . התל אביבים

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר