|
|
עמוד:278
ביתר שאת , ובכן אין יכול מר מאירוביץ לכתוב , מבלי לסתור את עצמו , כי "כבר בשנת 1942 הושקעו בדייג העברי 31 . 200 ימי עבודה והשלל הגיע לארבע מאות ותשעים טון , 21 , 6 אחוז מהדייג הכללי , והפדיון ל 98 . 000 לאי'י . " האמת היא , כי העדר הפעילות מצד המוסדות הרשמיים שלנו לפיתוח ענף הדייג העברי ולקידום יתר ענפי הימאות נבעה לא מיחסה העוין של ממשלת המדט , אלא מן העובדה , שלמוסדות הציונים הרשמיים בארץ ובגולה לא היה ענין בדייג העברי , כשם שלא לא היה להם ענין ביתר שטחי הימאות העברית . " חברים רבים" — כתב ישעיהו מקיבוץ ה"מעפילים" ( חוברת "בישובי הדייגים , " חשוון תש"ד ) — , » "היו בתוכנו , שראו את מפעל הדייג בכללו , ואת הדייג במים עמוקים בפרט , כמתנגד לעקרונות הקבוצה . הדייגים מבלים את זמנם בספינה , נמצאים מחוץ לבית , בסביבה עירונית ומושפעים מכל מיני השפעות צדדיות . אין ספק , שהריחוק מהבית מחליש את הקשר לקבוצה , מרחיקם מבעיותיה ומלבטיה . כשנה וחצי התלבטה קבוצתנו בפתרון השאלה . מחד גיסא לא רצינו להשלים עם העובדה שמספר רב של חברים יקרים לנו , ימצא בקביעות מחוץ למסגרת חיינו " ... בדברי "וידוי" אלה יש לחפש סיבה אחת לאדישות הסתדרות העובדים הכללית לתחית הדייג העברי . ,, לא לכבוד ירשם בדברי ימינו — , " כתב מאיר גלברט , ההיסטוריון הציוני הנודע ( בחוברתו "היהודים והספנות" — הוצאת "זבולון" בא"י , ת"ש — , ( "שכמעט עד הזמן האחרון — ! 1940 ) י . ה ( . לא זזו הישוב ומוסדותיו הלאומיים מעמדתם האדישה לגבי מאמציהם וקריאותיהם של חלוצי הים . מפתיעה ביותר היא עמדתו האדישה של הישוב העברי , המרוכז ברובו לאורך שפת הים , ואשר אין לה דוגמא ומשל בתולדות העמים ... רק בשנת , 1937 נוסדה ליד הסוכנות מחלקת ים ( כמחלקת משנה ליד מחלקת העבודה ) כתוצאה ממאמציהם והפצרותיהם של עסקנים בודדים . " יתירה מזו : ההיסטוריונים מטעם אף טרחו הרבה כדי להוכיח , כי עד שלא קמו " החבל הימי לישראל" והמחלקה הימית של הסוכנות היהודית לא היו דייגים עברים בעולם . ,, ענף הדייג — , " נאמר בחוברת ,, ים" ( בהוצאת "חבל ימי לישראל" — אפריל — , 1956 מחייב דייגים בעלי מקצוע . כמעט שאין יהודים במקצוע זה בעולם , ויש להכשירם בבית הספר לדייג בארץ ישראל . " ההיסטורין מה"ים" לא ידע , או אולי לא רצה לדעת , כי הדייג העברי בעולם לא פסק מלהתקיים מימי חורבן הבית השני , ועד ימינו עדיין חיים מאות , אם לא אלפי משפחות יהודיות על הדייג . כותב המאמר לא שמע כנראה מעודו על דייגי אסטרכן , דייגי סאלוניקי של יוון , על בוגרי ההכשרה הימית לדייג מבתי הספר הימיים של הליגות הימיות העבריות וכיוצא באלו . ראשוני הדייג העברי בארץ היו דייגים בודדים , שהתחילו את הפעולה ביוזמתם הפרטית , ובין המוסדות הציוניים שהיו חלוצי תחית הדייג העברי יש למנות את המחלקה הימית של שלטון בית"ר , הליגות הימיות העבריות בגולה ובארץ ישראל' ובראש וראשונה את בוגרי ההכשרה הימית , שיצאו מבית הספר הימי — מחלקת הדייג — בצ'יביטאווקיה בהנהלתו ובהדרכתו של הקפיטן פוסקו . • קובץ פנימי שהוצא ע"י הסתדרות הפועלים החקלאיים בא"י לקראת כנוס ישובי הדייגים .
|
|