|
|
עמוד:275
דאגלאס דהלאנג / הפטריוט הנלהב , שבתחילה התיחס בבוז לעמו , נצטרף לשורות הארגון הצבאי הלאומי ואחר כן שיתף פעולה עמו ב"ועד לשחרור האומה העברית . " לימים עלה לארץ עם אשתו ושני ילדיו ועם קום המדינה שירת בחיל הים והגיע לדרגת סגן אלוף . למרות הקשיים שהועמדו על דרבנה המשיכה הליגה הימית העברית בצרפת בפעולתה . בית הספר הימי שלנו במרסיי בו חונכו דייגים' אמוראים ונגרים ימיים , נפתח בסוף שנת . 1946 ב 9 למרץ 1947 נערכה חגיגת הפתיחה הרשמית , בה השתתף האדמיראל לואי קאן , קצינים גבוהים מן האדמיראליות הצרפתית , שלטונות מרסיי , נציגי הליגה הימית העברית ובאי כוחה של ,, אורט" בצרפת . לחגיגה היה הד רחב בעתונות הצרפתית . לצערי לא יכולתי להענות להזמנת רום להשתתף בחגיגה . " רוצה אני להודיעך — / ' כתב אלי המהנדס הראשי קומאנדאן כהן במכתבו מיום 15 במרץ , ,, — כי בעבודת בית הםפר הימי הוכיח רום שעושה הוא מלאכה נאמנה . הסדר השורר במוסד על מחלקותיו השונות הוא למעלה מכל שיכולנו לצפות . ה"מוראל" של התלמידים מצויין . אם מצאתי ליקוי כל שהוא , הרי זה בהדרכת המקצועות העבריים . מר רום הסביר לי , כי הוא מצא במרסיי מורה אחד ויחיד מר שווארץ , , שאינו מורה מקצועי , אבל יש לו ידיעה טובה בשפה העברית , ובידו תעודת בגרות מבית ספר עברי . מה שחשוב בשביל חניכינו הוא לא כל כך הקניית ידיעת הדקדוקי העברי , אלא יש ללמדם לדבר בשפה זו , ועליהם לדעת לפחות את החלק ה הי ר ו אי של דברי ימי עם ישראל . מר שווארץ יבוא לפאריז במרוצת החודש הבא ושם נדון עמו ונקבע את תכנית הלימודים . " חזרתי לפאריז ב 12 בספטמבר 1947 ושוב בקרתי בבית הספר הימי במרםיי . היה זה כבר לאחר סיום המחזור הראשון . את ,, סוף השבוע" ביליתי בדירתו של רוט ב"קאסים — , " כפר הדייגים , הנמצא במרחק שעת נםיעה אחת ממרסיי — , אחד המקומות היפים ביותר שב"חוף הזוהר" הצרפתי . באותם הימים טרם "גילו" התיירים את המקום , ועל כן אפשר היה ליהנות מפינה נידחת ונפלאה זו , מבלי לפגוש על כל צעד ושעל את אלה המביאים עמהם לכל מקום את המולת הכרך ומשוגותיו . בית הרומים עמד על גבעה רמה בתוך חורשת ארנים . החלונות והגזוזטרה היו מופנים לצד הים והמראה הנשקף משם לא יתואר במלים . נוח היה לשניהם בכפר דייגים זה ! בודדים היו בעולם זה , אך מלאי ענין איש בחברת רעותו . כאמור , משני עולמות שונים באו : הוא מלח צרפתי יהודי , שהוריו אבדו בשואה , והיא בת אצילים אנגלים , שהוריה סירבו להכירה עוד . זוג מאושר היו , אד האושר היה קצר מדי ... באוקטובר 1950 צלל רום בבגד אמודאי כבד לעומק של 60 מטרים — אחת מצלילותיו הנועזות ביותר , אשר ממנה לא שב חיים . מה קרה לו במצולות הים ל * נתגלה לאיש עד עצם היום הזה . באותו ביקור קצר אצלם טיילנו שלושתנו על חוף המפרץ הרדום של "קאסיס / ' על פני שורות ארוכות לאין סוף של רשתות דייגים , שהתייבשו לאור השמש , וחלמנו יחד את חלומות העתיד . סיפרתי להם על תכניתו של באייבסקי לגבי אילת וכיבושו של ים סוף . רום נתלהב מן הרעיון . ,, — אני מוכן לקחת לשם את אשתי יחד עם כמו ? מבוגרי ההכשרה הימית שלנו ולהגשים את התכנית ללא דיחוי . '' והנה בא לפתע הקץ !
|
|