|
|
עמוד:254
העברית בבריטניה בשם האדמיראליות ובשם ה"לונדון קאונטי קאונסל , '' היכו גלים בכל רחבי בריטניה והעתונות האנגלית לא החמיצה את ההזדמנות לתת לכד את הפרסום הדרוש . מעתה ואילך חדלה החברה הגבוהה של יהדות בריטניה לפנות לנו עורף , ורבים החלו מבקשים את קרבתנו . באותם הימים הסכמתי לצרף להנהלת הליגה את קומנדר אש לינקולן , עו"ד לפי מקצועה ששירת בתקופת המלחמה בצי הבריטי . דעת ה"ד . גרינברג ולפטביץ היתה נוחה ממנו ומשום כך היה רצוי גם לי . ואולם לאחר זמן גיליתי את המשגה החמור שעשיתי . בתחילה לא עמדתי על כך' שלינקולן אינו מבקש אלא פרסומת לעצמה ולימים , כשכבר עמדתי על טיבו — נתאחרה עלי השעה . בתקופת העדרי מאנגליה , בהיותי בארץ ישראל , עשה לינקולן יד אחת עם מופשוביץ , נציג ,, אורט , " ויחדיו הרסו את הבנין שבנינו בעמל כה רב והביאו לחיסולה של הליגה באנגליה . מה הניע את אש לינקולן לפעולת החבלה — לא נתחוור לי עד היום הזה . אפשר שהוא נשא עיניו לסוכנות היהודית , שבאותם הימים החלה אף היא עוסקת בפעילות ימית וראתה בנו מתחרה , אפשר שהיו סיבות אחרות להתנהגותו . בינתיים הגיע הזמן להעברה הרשמית והחוקית של "קאטי סארק" מרשות האדמיראליות לרשותנו . מבחינה משפטית לא יכלה הליגה הימית העברית לשמש כגוף חוקי הרשאי לרשום על שמו את "קאטי סארק . " החלטנו על כן למנות את שני חברי ההנהלה של הליגה , בעלי נתינות אנגלית , שישמשו באורח פורמאלי בלבד כבעליה של "קאטי סארק . " לתפקיד זה מינינו את הרברנד מייג'ור ליפסון ( גזבר הכבור שלנו ) ואת העו"ד הקומנדר אש לינקולן , כדי שיטפל גם בחלק : המשפטי בכל הנוגע ל"קאטי סארק . " היה זה המשגה החמור השני שלנו ! לינקולן השתמש בכל האפשרויות והסמכויות שניתנו לו בהסכמתי ולפי הצעתי , כדי להשתלט בעת העדרי על הליגה הימית ולחםלה . הנשף ב גרוגנר האוז " והקונצרט ב אלגרט הול" " " גם הנשף ב"גרובנר האוז" עבר בהצלחה רבה . השתתפו בו מאות ימאים יהודים מציי הקרב והסוחר ממעצמות הברית , שממשלותיהן ישבו אז בגולה , בלונדון . נשיאת ה"ליידיס קומיטי" שלנו , ליידי לטאם וכותב טורים אלה הירצו בחלק הרשמי של הנשף על מהותה ועל פעולותיה של הליגה העברית בעבר ובהווה ועל תכניותינו לעתיד . הנשף הכניס לקופתנו את הכסף שהיה דרוש לכיסוי הוצאות ארגון הקונצרט ב"אלברט הול . " הקונצרט , שנערך ב 5 בפברואר , 1946 היה אף הוא הישג עצום ועורר התרגשות רבה . תכניתו כללה את ה"פתיחה על נושא יהודי" מאת פרוקופייף בביצועה של התזמורת הסימפונית של לונדון , בניצוחו של פיסטולארי , המנצח האיטלקי המפורסם , וכן שירים : ,, עד אנה ה "' ( תהילים י"ג ) — מוסיקה למילנר , ,, באביב" ( פואימה מאת טשרניחובסקי ) ו"שלום רב שובך" ( ביאליק ) בעיבוד ס . קיסילבםקי , ו"המעשה , " שיר יהודי מסורתי ! — כל השירים בוצעו על ידי הזמרת גרטרוד הולט . בהמשך הקונצרט ;
|
|