|
עמוד:235
לפי בקשת נציגי ה"חברה" ערכתי תכנית מפורטת לבית הספר הימי לספנות ולדייג , שעמדנל להקימו באלאסקה , אד לבסוף לא עמד בה ב"חברה" העוז לבצע מפעל שנשא אופי עברי מובהק , והמשא ומתן בינינו לביניהם נפסק . ניהלתי מו"מ גם עם הסתדרות "בני ברית , " עם איגוד החיילים המשוחררים היהודים בארצות הברית , עם האדמיראליות האמריקנית , ועם עשרות אישים יהודים ולא יהודים בעלי שם והשפעה בארהי'ב , פרסמנו מאמרים רבים בעתונות הכללית והיהודית' אך לתוצאות מעשיות כל שהם לא הגענו . כפי שכבר הזכרתי הוציאה הליגה הימית העברית בשנת 1940 חוברת שנכתבו ! על ידי דבוטינסקי . היא פורסמה בעילום שם . "שמי" — , אמר זיבוטינסקי ,, — , יתן לה גוון פוליטי , ומכך לא תצמח תועלת . " זו היתה יצירתו הספרותית האחרונה של ז'בוטינסקי — חדשים מספר לפני מותו . " הליגה הימית העברית בארצות הברית / ' נאמר בסופה של החוברת , — תפתח " לנוער העברי מחדש את האפשרות להכשיר עצמם באחד המקצועות הימיים שיבחרו בו : בצי הסוחר , בתורת קצינים ומלחים , דייגים ומכונאים מהנדסים , בשטח בנין אניות וכדומה . על ידי כך יפתחו אופקים חדשים לבעלי כשרון , יוזמה ותעוזה עבריים * ... רבות עמלנו בארה"ב למלא יעוד זה . לא חסכנו כל מאמץ לעורר לבבות לרעיון תהית הימאות העברית , אד נראה שחרשנו באדמה צחיחה , שמיאנה לתת פרי . במידה שהצלחנו באירופה נכשלנו באמריקה והיה אם ישאלוני : למה זה תגזול את זמננו לשוא כדי להשמיע באזנינו על כשלונותיכם ומפלותיכם ? ועניתי : זכותם של הכשלונות אינה נופלת מערכם של ההצלחות בקידמת האנושות . בלעדי הכשלונות אין הצלחות . הקרבנות שמביא אדם על מזבח האידיאלים שלו הם שסוללים את הדרן * לנצחויות , אף כי לרוב מופיעים כמנצחים לאו דווקא האנשים שסללו אותו ? דרך . ב . קנדה היתה גם סיבה אובייקטיבית לאי הצלחתנו בארה"ב : משלחתנו הגיעה לאמריקה לפני היכנסה למלחמה . העם האמריקני היה שרוי במצב רוח של שאננות וכל נסיון להחרידו משלוותו בתעמולה לגיוס צבא והכשרה לשירותי צי וחיל הים , היה לצנינים בעיניו . במו"מ שניהלתי עם קצינים גבוהים באדמיראליות האמריקנית , הוסבר לי , כי מוטב לנו לנסות את מזלנו בקנדה . ,, — אם תסמוך קנדה את ידה על תכניתך / — אמרו לי — , " נעצום בוודאי גם אנו את עינינו במה שנוגע לאותם הצעירים , שירצו לעבור את הגבול , כדי להשתתף במאמץ המלחמה של שכנתנו . " גם אנשי הליגה הימית היו תמימי דעים עם השקפה זו , על כן קמתי ויצאתי לקנדה באמצע דצמבר . 1940 מטרתי היתה להקים מרכז הדרכה ימי לצעירים יהודים , כדי להכשיר כאלף קצינים , מלחים , מכונאים , אלחוטאים וכיוצא באלו , שיהוו צוותות יהודיות בצי הסוחר של בעלות הברית . באותם הימים הכריז אנדרסון , הלורד הראשון של האדמיראליות הבריטית , כי מעולם לא נזקקו בעלות הברית לאניות סוחר ולכוח אדם לשרת באניות כאלו' כבאותה תקופה . קיוויתי כי במרוצת הזמן , בעזרת חיל הים הקנדי , יעלה בידי להכשיר גם כמה מחזורים של קצינים ומלחים לצי הקרבי . אך בתחילה ביקשתי להניח את היסוד
|
|