|
|
עמוד:234
" פשוט מאד . אנו נטפל בדבר , אבל יש נקודה אחת שעליה עומד גורמאן בכל תוקף , והיא : כי בית הספר הימי לא יהיה עברי ספיציפי , ושאליו יתקבלו גפ לא יהודים . ואף זאת : אין צורך לכנות את בית הספר בשם . בית ספר ימי עברי /' ' " אולם הן כל התכנית תלויה דווקא בנקודה זו — / ' אמרתי — , "אם המדובר הוא בנתינים אמריקנים , יהודים ולא יהודים , הרי כל האפשרויות פתוחות לפניהם בבתי הספר הימיים של ארצות הברית . מה טעם איפוא לפתוח עוד בית ספר ממין זה ן ואילו מטרתנו היא לאפשר לנוער חסר נתינות ולאלה , שירצו להתנדב לצי הסוחר ולצי הקרב של בעלות הברית במלחמתן נגד היטלר , למלא את חובתם הלאומית כיהודים . רצוננו להפגין , לנוכח כל העולם , את השתתפותנו במלחמה כיהודים ותקוותנו היא שנצליח להקים גם צבא עברי , שילחם נגד צבא גרמניה תחת דגלו הלאומי . למעלה ממיליון יהודים נלחמו במלחמת העולם הראשונה , אך לא כיהודים , ועל כן לא שמע עליהם איש ! לעומת זאת ידעו הכל על מציאותו של הלגיון העברי שנלחם תחת דגלו / ' וארבורג ונורמאן לא קיבלו את השקפתי ולא שוכנעו בצדקת דברי , וכך נפרדנו בלא כלום . הם הלכו לדרכם ואני לדרכי . בינתיים הצטרפו לליגה הימית העברית באמריקה שורה של יהודים בעלי שם . השופט לואי ב . ברודסקי נבחר כנשיא הליגה ועל חברי ההנהלה נימנו : ראביי לואיס י . ניומאן , אדוארד ברמן , אירווינג בונים , מרדכי דנציס , הרי ג . פרומברג , לוי גרמן , מוזס ה . הניג , הרב יעקב הופמן , פרנסס הולנדר ( בתרומתו נרכשה ספינת הדייג שלנו בצ'יביטאווקיה , ,, נעכה , ( " סמואל ב . ליברמן , הרב הירש מנישביץ , ויליאם ב . זיף והרב ז . הובארד דאלברג . כן נצטרפו לשורות הליגה הימית העברית בארה '' ב מאות חברים . התחלתי מתדפק על דלתות המוסדות היהודיפ . נפגשתי עם המנהל הראשי של ה"ג'וינט / ' שהציע לי לצאת לסנטו דומינגו , כדי לייסד שם בית ספר לדייג בשביל פליטי השואה . הגענו לידי הסכם מלא לגבי כל פרטי התכנית , אף כרטיס כבר היה בידי , והנה לפתע נדחתה נסיעתי . באותם הימים לא יכולתי להתחקות על סיבת הדחיה , אך היה לי יסוד להאמין , שיד הסוכנות היהודית היה בדבר . גם התקשרה עמי הנהלת 'G REAT WESTERN COLONISATION ^ mnnn" ) COMPANY * הגדולה להתישבות במערב . ( " בראש חברה זו עמדו , טריטוריאליסטים '' יהודים , ששמו להם למטרה להקים מושבה יהודית גדולה באלאסקה . לשם כך אימנו קבוצות נוער יהודיות במקצועות הנדרשים להתישבות בארץ הקרח הנצחי . בין שאר המקצועות נתאמנו הצעירים והצעירות גם בנשק . הוזמנתי לישיבת האכסקוטיבה של החברה ונתבקשתי להרצות לפניה על פעולתנו בשטח הימאות העברית ועל תכניתה של הליגה הימית העברית בארצות הברית . לאחר מספר פגישות הביעו חברי הנהלת ה"חברה" את הסכמתם לשתף עמנו פעולה בהכשרת הנוער היהודי בשטח הימאות המסחרית והצבאית , כדי לאפשר לו להשתתף במלחמה נגד היטלר . בתורת ציוני מדיני ברור היה מלכתחילה כי תכנית התישבות היהודים באלאסקה נדונה לכשלון , כשם שנכשלו יתר התכניות הטריטוריאליסטיות . אך לא ראיתי כל רע באלאסקה , להקים בה נקודת הכשרה ימית מקצועית , בה יתחנכו צעירים עברים . שלעתיד לבוא יצטרפו לצי הסוחר וחיל הים העבריים עם קום המדינה העברית .
|
|