|
|
עמוד:210
למפרץ . סוף סוף נכנסנו אגב גרדה' לנמל כביכול , שתפסנו את מחצית שטחו * . " " החבטות שנחבטנו באותן השוניות' והמהלומות' שספגו דפני ספינתנו מדכיי גאותו של הימ' היו מן ההרפתקאות הרגילות וכמעט נעימות : ענינימ מסוג זה אינם נראים כפורענות קשה אלא בפעם הראשונה בלבה ואחר כר — מילא ! — גדול כוחו של הרגל . '' האי הקטן , שטולטלנו אליו במפתיע , היה שומט תכלית השממה . תריסר בתים " שפלי קומה סמוך לנמל הזערורי ' כמר . בנינים בהרים' שנראו כחווילות , להבדיל , עיר קטנה למרגלות הטירה ו — כנהוג באיטליה — כנסיה עתיקת ימים . לפנים היתד . קאפראיה אי המריבה שבין פיזא , סארדיניה וגינואה . לפנים היתד . זו מטרופולין של שודדי הים ... לפנים הרעיש וכבש את האי הזה נלסון בכבודו ובעצמו . לפנים המו ושקקו החיים באי ננסי זה , התקוע בצומת הנתיבות של הים הטיתי ונתיבות הים התיכון . ועכשיו " ... — "כמה סוף סוף תושבים יש כאן " ? שאלתי את המוכסן , שעיוות את לסתותיו מרוב פיהוק ( מעודי לא ראיתי "רקורד" של פיהוק כזה ... " ( " איזה תושבים ן בני חורין — שבעים נפש ( לרבות הרכים שנולדו . *( " מה משמע בני חורין , — וכי יש עבדים באי זה ,, . " ? לא , מדוע דווקא עבדים ? אסירים יש כאן , כ 300 נפש . אכן בתגלה הדבר : טולטלנו למקום שאינו , לא פחות ולא יותר , אלא מין "סאחאלין איטלקי , " אם מותר לאמר כך . ואותן החווילות' כביכול , שבהרים אינן כלל בתי חמודות אלא בתי מאסר . ואפשר לומר : "הפלגנו וגם הגענו ... " ! ובהסתכלנו מקרוב בחמודות ה"סאחאליך הזה ( פנאי היה לנו די ויותר : אותה שעה היו האמוראים מתקנים את בדקי ספינתנו , ( מצאנו , כי פניו אינם זועפות כל כך : כרמי גפן' חורשות ארנים' בכורי הנרקיסים בעמקים . במשך היום כמעט שאין משגיחים על האסירים . אינם מהסוג המסוכן ... רובם נקנסו על נוודות' והגרועים שבהם — על גניבות של שווה פרוטה . " •• שתי שנים שרוי אני באי השדים הלזה , שלא ידעו העיט . גם עורב אם יבוא לכאן בבוקר , יגווע משעמום לעת ערב — . " צדק האיטלקי ! טביעת עין אחת במראה האי לעת לילה דיה להוכיח את צידקת קיטרוגו . שממון שאין לו שעור . אף לא ניצנוץ של אור . בתים סגורים ומסוגרים . תריסים מוגפים . דלתות נעולות . לפני כעשר שנים ישבו כאן 6999 איש , וכולם ברחו על נפשם . כל בית מן הבתים כאן' העומדים עמידה נאה על תילם' שלמים ומתוקנים , אפשר לקנותם במעוט קטנות , אד איו קונה , כי אין טעם לקנות . " " ואף על פי כן מה עושים כאן התושבים בני החורין " ? " וכי מה יעשו ? צדים דגים ונמוגים בשעמום ; אחדים עודם מחטטים מתוך הרגל בכרמיהם . תעסוקה של שטות היא : מי יקנה ענבים ויין ? ויש כאן תמהוני אחד • רשימתו של באייבסקי במקוט זה לוקה בחסר . הוא אינו מספר על כך ש"טיטו" נטשה אותנו לגורלנו , ולי * הזכיר את הדייגים שהצילונו . בית הסוהר בקאפראיה היה גם בית סוהר פוליטי שבו הוחזקו בעיקר אלה שהתקוממו rrn המשטר הפאשיסטי של מוסוליני . באלה , כמובן לא פגשנו ! הם עבדו אי שם בעבודת פרד' אי ישבו באחת "החווילות" שעליהן מספר באייבסקי . — י . ה .
|
|