|
|
עמוד:206
שלושה ימיט לאחר ש"שרה א "' ניגררה לנמל באסטיה הועמדתי לפני חקירה משפטית בראשותו של מפקד הנמל . אנשי הצוות של "שרה א "' נחקרו בקפדנות ועדותם נרשמה מלה במלה . בדיקה לא פחות קפדנית עבר יומן האניה שלנו . תשומת לב מיוחדת הוקדשה לרשימות הקשורות במזג האוויר , כיוון הרוחות' מצב הבארומטר ועצמת הרוחות > נבדקו הפקודות שניתנו לאור הנתונים האלה ; פקודה פקודה , פעולה פעולה — לפני האסון , בשעת האסון ולאחר האסון בבאסטיה . חוזרי התחנה המטאורולוגית הושוו עם הנתונים המטאורולוגים שנרשמו על ידי או על ידי קציני הסיפון של ,, שרה א '" ביומן האניה . בא כח חברת הביטוח האיטלקית אשר בה הובטחה ,, שרה אי" נכח כמובן בכל מהלל החקירה המשפטית המדוקדקת הזאת . לאחר חקירה ממושכת של העדים , נקראתי אנוכי אל דוכךהעדים ונחקרתי חקירת שתי וערב על פרטי הפרטים של האסון שאירע לנו במבואות הנהר גולו . עניתי על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון . ללא עצבנות יתירה צפיתי לפסק הדין . ידעתי כי חף אני מכל פשע , כי בנסיבות הקיימות נעשה כל שביכולת אדם להציל את האניה' שהיתר . יקרה ואהובה לכולנו . אב בית הדין , מפקד הנמל של באסטיה , סיים את קריאתו הארוכה של פרטיכל החקירה המשפטית , וכשהגיע לסיום החלק הפורמאלי הניח את עמודי הדו"ח על השולחן והכריז חגיגית : "אדוני המפקד , אתה עשית יותר מאשר תפקידך כרב חובל , האחראי על ספינתך מחייב אותך לעשות " ... היה זה פיצוי מעט לכאב אסונה של "שרה אי , " שחי בלבנו והתמורה המוסרית מקצועית הגבוהה ביותר שיכולתי לקוות לקבל . פסק דין זה , שניתן לגבי קברניט עברי של ספינת האימונים העברית הראשונה התפרסם ברבים והעלה את קרנם של חלוצי הימאות העברית כולם . אחרי פסק הדין נסתתמו כל טענות חברת הביטוח , שחייבת היתה להכיר עתה , כי האסון אירע במצב של "פורס מג'ר , " היינו עקב התערבותו של "כוח עליוך , שנסיבותיו לא היו תלויות בנו . מבאפטיה עד הואי קא & ראיה במשך פחות משבוע ימים הביאה חברת ההצלה את "שרה אי" למצב , שלדעתה אפשר היה לגררה לליבורנו . התיקונים שנערכו בבאסטיה היו עראיים בלבד , ואין ספק כי דרוש היה בדק יסודי הרבה יותר ; אך לפי החוזה שחתמתי " ) נו קיור נו פיי ( " נשאה עתה חברת ההצלה באחריות ועליה היה לדאוג לבטחונה של האניה . וגם אילו רצינו לערוך תיקונים ובדק יסודיים יותר צריך היה להכניס את האניה למבדוק , והמבדוק הקרוב ביותר לבאםטיה היה זה שבליבורנו . לכן לא נותרה בידינו הברירה אלא לצאת לדרך . את אשר קרה לנו בדרך מבאםטיה לליבורנו תיארתי במכתב לרעיתי , שהתפרסם בעתון ,, על המשמר" ( בטאון הנוער הלאומי בירושלים , ביום . ( 14 . 3 . 38 בין היתר כתבתי ; " הבוקר בשעה 5 השלכנו עוגן בנמל ליבורנו . אם כן , איפוא , יהיה לך שוב בעל וידיד , ואמא מקבלת בחזרה את בנה . אם להודות ולהגיד את האמת , כבר אפסה כל תקוה בלבי להתראות אתכם בעולם הזה . בענין באסטיה ידוע לך כבר הכל ממכתבי ומהעתונים הצרפתים % אבל בכל זאת עוד הרבה דברים אינם ידועים לך » קרה לנו שוב אסון ועל כך אספר לך בקיצור :
|
|