|
|
עמוד:202
" היה זה מצב שאיוולת וטראגיות התחרו בה בהצלחה הדדית : בכל רגע היה החול מושכנו ומשקענו ביתר שאת . והמעט לנו הצרה הזאת , עוד הוכרחנו להוציא לבטלה שוב שעות רבות עד שתחזור המשלחת השניה ותביא אנית גרר של ממש . האניה באה בשעת ערב מאוחרת' כשמזג האוויר הורע והים החל רוגש . מחי הגל על גבי שרטון פועל על פי חוקים אחרימ לגמרי מחוקי תנודותיו השקולות , ואפילו המסוערות , של הימ הפתוח . ועד מהרה למדנו תורה זו מהנסיון . עד הבוקר טרחה ויגעה אנית הגרר , במשכה את העוגנים ובגסותה לחלצנו מן השרטון . אך לא הועילה כלום . הרי גם זו לא היתה אנית גרר ממש , אלא אניה של משמר צבאי , שעיקר כוחה לא במידת העומס אלא במידת המהירות . האניה התאמצה לחלצנו מן השרטון , ומשלא הצליחה , שידרה ידיעה ברדיו להבהיל עזרה . ובתשובה , שנתקבלה למחרת היום מאת חברת הצלה , שהספקנו לבוא עמה בדברים , הודיעונו , כי מאיטליה חשו לעזרתנו ארבע אניות גרר גדולות . " " ושוב טעות טראגי קומית . ידיעות רדיו בשעת צרה לספינות נישדרות לא במלים , אלא על פי איתות "מורזה / ' ומצירופי הסימנים של המורזה עלה במקום " שרה א "' שמה של ספינה ... יאפאנית : ,, אסאי , " המהלכת אי בזה בים התיכון , אף לגמרי לא במקומות הללו , ושום תקלה לא אירעה לה . התחוללה סופה עד הערב והתעצמה הסערה עד מאד , דפניה וגופה של הספינה חבטו בקרקעית , הפרקים נתפוקקו . המים , שכבר לא יכלו להם לא המשאבות המכניות ולא משאבות היד , החלו להציף את פנימה של הספינה . הורדנו את כל התלמידים אל אנית המשמר שבאה שוב . ספינתנו כבר החלה לטבוע ובעצם הכל צריכים היו לרדת , אלא שהמפקד סירב לעזוב את הספינה / ' ,, אם כן לא ארד גם אני ,, . " אני מצווה שתוריד את כל האנשים ותרד גם אתה . " " שומע אני את מצוותך , אך אינני מציית לה ,, . '' אתבעך לדין . " " שר רהב שר של ים , מושב בית הדין שלו , לא נפתח עדיין ,, . " עוד שלושה אנשים נשארו בספינה ולא ירדו . מבחינת החושךמשפט הימאי היה זה מרד ממש , אד עד שתשיגנו יד שומרי החוק , יטבעו הללו עשר טביעות , ואנו — לא כל שכן " ... " במשך הלילה שככה הסופה , אד הספיקה בינתיים למחוץ את הספינה מחץ הגון . עם בוקר בא בסירה בא כוח חברת ההצלה לחתום על חוזה עם המפקד . וכל אותה שעה שפותו ומצילנו זה עמד על המקח , בסמכו על העבודה הקשה ועל העדר מתחרים ( משל לעמידה על המקח עם טובע : הרי הבין הלה , כי לא סתם סירב המפקד לעזוב את הספינה , משמע כי יקרה היא לו מהחיים , ומכיון שכך — הרי בדין הוא לפשוט את העור . " ( ,, הרוח החלה להשתולל עד היותה לסופה חדשה . וכשנחתמ החוזה — בתנאי שיילוק השקספירי — היתה כבר הסערה בעצם זעפה , וספינת "מצילנו ומושיענו" לא יכלה להסתלק . מסביב "עלו שמים , וירדו תהומות , " נהם ושצף זידוני , הספינה נחבטה , כאילו הלמוה קורנסי קיטור אלפי טונים משקלם . הקיצור : היתה זאת מהדורה בזעיר אנפין של קץ העולם , שיילוק נפל בפח . הסתכלתי בפרצופו המפוטם , שנתעוות מאימה ומפחד , ונהניתי הנאה של נקמה . "
|
|