פרק ז' אלה מסעות "שרה א'"

עמוד:200

אין כמובן כל אפשרות להביא בפני הקורא אלא רק מעט מאשר נאמר ופורסם עלינו באותם ימים . אביא רק קטעים אחדים מפרסומי העתונות הזרה והארץ ישראלית , ובעיקר עתונות קורסיקה ומרסיי לא רק משום קרבתן לאותו שרטון , ' שליד הנהר גולו , אלא מפני שהם משמשים כבעלי סמכות גבוהה לעניני ים , שהרי אנשי קורסיקה ומרסיי הם ימאיט ודייגים מדורי דורות , והם בני בניהם של אחינו בני צור וזבולון , שנושבו על החוף המזרחי של מולדת נאפוליאון . אבותיהם נולדו על שפת מולדת הסופות של מפרץ ליאון , וקשה להפתיע אותם ב"אירוע ימי" כלשהו , . מסורתם הימית עתיקה כימי היותם , ולכן במה שנאמר בעתוניהן של קורסיקה ומארםיי ראינו את הכבוד הגדול ביותר שניתן לחלוצי הימאות העברית . לא אשחק בענווה מזוייפת : — גאה הוא גם כותב טורים אלה על כל שנכתב עליו באותה עתונות , אך יותר מכך הייתי שמח לפרסום הרב שניתן לנו ולמפעלנו , אם נגזר עלינו שיקרה מה שיקרה . לראשונה נודע בעולם הרחב כולו על ימאים עברים , על ספינת אימונים עברית המכשירה את חניכיה לשרת בציי הסוחר ובחיל הים של המדינה העברית העתידה בארץ ישראל , ולראשונה למד העולם לדעת מה טיבם של חלוצי תחית הימאות העברית האלה , שעמדו בנסיון הקשה כל כך ויצאו ממנו בכבוד הראוי לטובי הימאים בעולם . " מקרה אסון "שרה א , "' בקרבת נמלנר' — כתב "באסטיה ז'ורנאל , " מיום ' 6 בפברואר — , 1938 "הוא מקרה בלתי רגיל , שזיעזע את לב אנשי הים בבאסטיה . " " רושם נהדר עשה מעשהו של רב החובל מר הלפרן , שסירב לעזוב את הספינה ולהינצל ממוות שארב לו מקרוב . מקרים כאלה אפשר למצוא רק ברומאנים ובספרות הימית , המספרת על אסונות ימ ומקרי גבורה נשגבים , בהם לועג האדם למוות המתקרב . " והנה קטע מ"מארסיי מאטין" " ) הבקר של מארסיי ( " מיום . 9 . 2 . 38 " באסטיה" 1 בפברואר — מאת כתבנו המיוחד : ,,,, — כבר הודענו כי לרגל הסער המשתולל בים התיכון , עלתה "שרה אי , " בעלת ארבעת התרנים , על שרטון בקירבת מוצא הנהר "גולו . " עד כה לשוא ניסו המצילים להזיזה מהמקום המסוכן . " " בטרם שובו לנמל דרש בכל תוקף רב חובלה של "נטונו" ( אחת מספינות הגרר , ( כי מפקדה של ,, שרה א"' יעזוב את ספינתו , אך המפקד סירב בעקשנות לעשות זאת והודיע כי הוא בוחר להישאר עליה עד הסוף . " " לאחר ששלטונות באסטיה קיבלו ידיעה על המצב בו נמצאת "שרה א ' "' ועל סירובו של מפקדה לעזוב את הספינה , נשלחה למקום האסון , ספינת הצלה' וכד' אתמול לפנות ערב , הפליגה ,, ד"ר ואטלה" תחת פיקודו של המפקד מציני למלא את התפקיד שהוטל עליה . " ,, לאחר שמציני הצליח לגשת לספינה האבודה , הוא עצמו והקצין השני ( הכוונה לדיליון — י . ה ( . עלו על סיפונה של "שרה אי" והודיעו למפקדה על מטרת שליחותם . מפקדה של ,, שרה אי" חזר על סירובו לעזוב את הספינה בפני המצילים האמיצים , אך לבסוף שוכנע , כי אין עוד כל תקווה להציל את הספינה האבודה . ובדמעות בעיניו עלה על סיפונה של ,, ד"ר ואטלה , " שהפליגה מיד לכיוון באסטיה . " "בהשתמשם במזג אויר יפה חזרו הבוקר ספינות הגרר וההצלה למוצאו של

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר