פרק ז' אלה מסעות "שרה א'"

עמוד:196

" שרה" היתה ספיבה ישנה וברור היה לי , כי ברגע שאעזבנה יפול עלי החשד כי העליתיה על השרטון בפי הנהר גולו במתכוון . לא רציתי כי בכר יבתן נשק ' השמצה בידי אויבינו . ואמנם , מיד עם קבל חברת הביטוח שלנו בליבורנו ידיעה על כד שספינתנו נעזבה על ידי הצוות , שיגרה מברק לסוכנה הראשי בקורסיקה וביקשה ממנו להפנות את תשומת לבו של רב החובל של "שרה אי , " כי הוא מעל בתפקידו בנטשו את ספינתו בטרם ניסה את כל הדרוש להצלתה . אפשר , שמברק זה אינו אלא מברק שיגרה , אך אין ספק , שמיד היה נמצא לו הד בעתונות האנטישמית , ואולי גם בעתונות היהודית בעולם . על מברק זה של חברת הביטוח בליבורנו השיב סוכנה בבאסטיה , כי מפקדה של "שרה אי" ,, לא נטש את ספינתו לדקה אחת ונשאר לבדו על הספינה הטובעת . " כשחרצתי את משפטי ויצאתי זכאי לפני דין מצפוני והגיוני לא היתה לי אלא דאגה אחת : היכן אוכל למצוא סיגריה . את הסיגריה האחרונה עישנתי כחצי שעה קודם לכן . חיטטתי בתאי הקצינים , במגירות השולחן , ב"קאמבוז" — אך לשוא . מוזר הדבר , עד כמה יכול ענין כה פרוזאי בסיגריה להשתלט על מחשבתו של אדס העומד להיפרד מן החיים בעולם הזה . הגלים הציפו את הסיפון והמים מבפנים הפכו את ירכתי הספינה לבריכת מים גדולה אחת . בשעת הצהרים החלה הרוח פונה לכיוון צפוךמזרח וההוראגאן , ועמו הקץ , הלכו וקרבו . נחשולי הגלים התחילו עוברים מדופן אל דופן ותנודת הספינה הגיעה ל 25 ~ מעלות . כשמגיעה הרוח לדרגה שבין 11 ל , 12 דהיינו , כשמהירותה עולדז על 75 קשר , מכנים את שיאי סופות אלו בחלקי העולם השונים בשמות שונים — "ציקלון , " " טייפון , '' או "הוראגאף . ' הצד השווה שבהם הוא , שהם מסתחררים סביב צירו של לחץ אוויר נמוך . מעטים הם יורדי הים היוצאים בשלום מסערה בעלת סופה של 11 " באלים . " אולי עמדה לי זכות אבות שנפגשתי פנים אל פנים עם הוראגאן בעצמת אחד עשר וחצי "באלים" ונשארתי בחיים . ההוראגאן הופיע בשעה , 15 . 00 ב 4 בפברואר . 1938 כשאגה של סיעת לביאים פרץ משב הרוח הציקלוני מלווה בנחשול אדיר , שהלם ב"שרה" כבאיל ברזל . הספינה נטתה לצידה הימני בזווית של 40 מעלות בקירוב , נתיישרה ולפתע נעקרה מן השרטון ונזרקה אחורה בהדף הרוח והגלים . היא ניתקה במהירות הבזק דרומה , אך המסע לא ארך אלא דקות מספר . עשינו אולי כחצי מיל ולפתע הרגשתי כאילו נעצרה " שרה" בבלמים ענקיים תוך כדי הילוכה . היא עלתה על שרטון חדש . שרטון זה היה עמוק יותר מקודמו ולפיכך שקעה הספינה הרבה יותר עמוק . היא כוסתה כולה מים . רק המבנה העילי שבירכתיה ( מעון הקצינים , חדר המפות וגשר הפיקוד ) נזדקר מעל פני המיט . הסבתי אל שולחךהשיש בחדר המפות והשקפתי בעד האשנב על פני המראה האדיר והאיום של ההוראגאן בפעולתו . עצים עתיקים נעקרו מן החוף והועפו על שרשיהם לחלל האוויר , כאילו היו נוצות . הים נראה כאילו הרתיחוהו באש . רוכסי הגלים שנערמו זה על גבי זה נזדקרו לגובה של שמונה עד עשרה מטרים . הם הסתערו על דפנות ,, שרה" במהירות הרוח של 130 קילומטר בשעה . הספינה נטתה ב 43 מעלות לצידה השמאלי .

מכון ז'בוטינסקי בישראל


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר