|
|
עמוד:190
עלה בידו לחמוק מעיני עורכי הבקורת הקפדנית לפני רדת הקצינים מן הספינה , נותרנו איפוא חמישה אנשים ב"שרדו" הטובעת . אותם הרגעים הדרמטיים תוארו בידי חניר המחזור השלישי יצחק סלונימסקי , במכתבו מקורסיקה ( פורסם ב"הבוקר" ב ... " : ( 9 . 2 . 38 הספינה החלה לספוג מים והמשאבות האוטומטיות לא יכלו להוציא את המים שספגה . ואז הופקדנו על משאבות היד . בלי הבדל : קצין , תלמיה טבח או רופא . כל אחד — עשר דקות ליד המשאבה . כשהמים חדת לחדר המכונות חלצו המכונאים את נעליהם , הפשילו את מכנסיהם ועבדו . " " אבל המשמעת כסידרה' המטבח מתנהל כאילו לא קרה כלום' וארוחת הערב ניתנת בדיוק בשעה שש . המאחר — ייענש . באותו ערב הופיעה משטרת הים ( הכוונה לספינת משמר החופים — י . ה ( . ומיד קיבלנו מרב ד ( חובל שלנו פקודה לארוז את החפצים ולהעלותם על הסיפון . " " רק עכשיו הגיעו שעות המתיחות הכבדה . עברה עוד שעה . ושוב פקודה : להתכונן לעזיבת הספינה " ! " הרוח השתוללה , הסערה הלכה וגברה , הים כאילו חרג מאזיקיו . עכשיו מנינו את ישיבתנו על הספינה ברגעים . עוד עשר דקות עלינו לעזוב את "שרה , " הלב נחסל . כה נתקשרנו אליה , אהבנו אותה ! ברגעים האחרונים לא זנחנו את חובותינו : אלה שאבו במשאבה ואלה ניקו את הסיפון והשאר עסקו בסידור המפרשים . עבודת הצלה משולבת בעבודת יום יום . אבל משק המים בפנים הספינה והמהלומות החזקות בתחתיתה הזכירו לנו את האסון — אנו עומדים על השרטון . " " בשעה שמונה ירדנו כולנו ל"סטיבה" ( בטן הספינה באיטלקית — י . ה — ( . הוא חדר השינה שלנו . המים כבר החלו להכנס גם לכאן . סודר מפקד אחרון , עמדנו בשתי שורות , הקצין הממונה מסר בקול נמוך את המסדר לקפטן הלפרן . הפרידה היתה קצרה , דברי הקפיטן היו מעטים : — " בעוד כמה רגעים תעזבו את הספינה . ישמש האסון שקרה לנו צעד נוסף בדרך כיבוש הים העברי ! להתראות על הים העברי " ! " הקצין הממונה פקד : דום ! וכך , כשהים משתולל , שרנו את "התקוה . " בעיני רבים עלו דמעות , ושירת "התקוה" התערבה ביללת הרוח . המלחים הצרפתים מאנית המשטרה עמדו משתוממים לשמע השירה הזרה להם . וכך החילונו לעזוב אח . הספינה . ראשית כל הוצאו ספרי התורה . אחר כך העברנו את חפצינו , ולא עברו רגעים רבים — והנה אנו על אנית המשטרה ... ו"שרה" שוממה באבלה . " ,, על הספינה נשארו רק המפקד הלפרן' הקצין הראשון באייבסקי , שני מלחים נוצרים ואחד התלמידים ... ואנו נפרדנו מהספינה . " "הלפרן' איב ( איב מארי לה מואן , ( באייבסקי ' פרנקל , "נוסטרומו ! " שלום ! להתראות ! איכם . הם לא נראו' כנראה נכנסו לתאים . אנו התרחקנו ועינינו תלויות ב"שרה . " מרחוק התבלטו ארבעה תרניה של ספינת הלימוד העברית " ... המערה הגיעה לשיאה ורוח ציקלון מזרחית החלה מנשבת . מי שלא נתנסה בסערה בדרגה שבין עשר לאחת עשרה אינו יכול אפילו לתאר לו בדמיונו את עצמת הרוח , המסוגלת לעקרו מן הסיפון ולטלטלו כנוצה לתוך מערבולת הגלים . ההליכה על הסיפון סכנת נפשות כרוכה בה . יש לאחוז בחבל המתוח לאורך הספינה
|
|